התפתחות הטכנולוגיה המואצת בעשור האחרון במדינות המערב ותהליך הגלובליזציה גורמים לכך כי הגיל לפתיחת תוכנית פנסיה יורד לגילאי 25-30, לעומת שנים עברו - בהן הגיל הממוצע לפתיחת תוכנית פנסיה היה 35-38.
התפתחויות אלו גורמות לכך, כי לעובד שנכנס למקום עבודה מתועש ומתקדם טכנולוגית יהיה מספר שנים מוגבל של עבודה אפקטיבית, כשמדובר במספר שנים קטן יותר מבעבר. ככל שעובד זה יתבגר, נחיצותו תלך ותקטן. לדוגמא: נדיר למצוא בחברות היי-טק אנשי תוכנה בגילאים 50-55. לרוב, אנשי התוכנה הם אנשים צעירים הרבה יותר. כיום, האפקטיביות של עובדים מתבגרים קטנה יותר והם מוצאים עצמם מחוץ למעגל העבודה.
במקומות עבודה "מסורתיים", כמו טקסטיל, עבודות תשתית או עבודה בשירות המדינה, עדיין אנחנו רואים כי התפתחות זו טרם הגיעה לידי ביטוי, וישנם מקומות רבים שבהם ממוצע גיל העובדים גבוה מאשר במקומות עבודה בעלי אוריינטציה טכנולוגית ו/או מדעית מתפתחת.
החדרת מודעות בצעירים
לעתים, תהליך זה הוא בעל השפעה מכרעת לגבי פתיחת תוכנית פנסיה, בחירת סוג התוכנית, מתי לפתוח תוכנית וכיצד לבנות אותה נכון, ובהתאם למצב הסוציו-אקונומי. לרוב, במקומות עבודה טכנולוגיים העובדים שנכנסים למעגל העבודה מתחילים בהפרשה לתוכנית פנסיה בגילאי 30-35, אך אלה יפרשו ממקום העבודה בגילאים צעירים יחסית - 45-55. יש לקחת בחשבון שבמקומות עבודה אלה יש תהליך של "נדידת עובדים" למקומות חדשים ולעתים קורצים יותר, תוך חוסר מחשבה על המשך תוכנית הפנסיה הקיימת.
עובדים אלה יפרשו, כאמור, בגילאים צעירים יחסית ויתחילו "לנגוס" מהחיסכון הפנסיוני, אשר ככל הנראה לא יספיק להם בעתיד, לאור העלייה בתוחלת החיים בישראל ובעולם.
קיימת השפעה רבת משקל באשר לבחירת סוג התוכנית - קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. על-כן, ייתכן שצעירים בעלי מודעות לפנסיה ולתוכניות חיסכון יצטרכו להתחיל את תוכניות הפנסיה שלהם בגילאים 25-35, ובכך להגדיל את פרק הזמן שבהם הם חוסכים עד גיל פרישתם. למרבה הצער, צעירים בגילאים אלה אינם חושבים על עתידם הפנסיוני.
"התפתחות הטכנולוגיה ותהליך הגלובליזציה גורמים לכך כי הגיל לפתיחת תוכנית פנסיה יורד"
stock.xchng
עליית "גל הצריכה"
ארי דנט - כלכלן, עתידן וסופר - פיתח בשנות ה-90 בארה"ב את מודל "גלי הצריכה", וחילק את האוכלוסייה לחמישה גלים: הלידה, היזמות, ההוצאות, הארגון והגמלאות.
טווח הגילאים מחולק באופן הבא:
גל הלידה: 0-24.
גל היזמות: 25-34.
גל ההוצאות: 35-44.
גל הארגון: 45-64.
גל הגמלאות: 65-90.
הגל המשמעותי ביותר לצמיחת המשק הוא גל ההוצאות. בתקופה זו כמות הצריכה גבוהה ביחס ל"גלים" האחרים, ואין התחשבות בכמות ההכנסה לנפש באופן מחמיר וקפדני יותר, מאחר שבגל זה ההוצאות הן הכרחיות להמשך קיום התא המשפחתי, כגון: משכנתא, חינוך, בריאות, מזון, ביגוד, בילויים והלוואות. לרוב, אנשים בגל זה מוציאים את הכסף שאין להם לצורך המשך "הקיום הבסיסי" והתכוננות למעבר לגל הארגון.
ככל שגודל האוכלוסייה בגל ההוצאות רב יותר במדינה מערבית, הכלכלה צומחת ללא קשר מובהק להשפעות סביבתיות אחרות, אשר השפעתן על התהליך קטנה יותר, כגון: מצב ביטחוני, מדיניות חברתית ומדיניות חוץ.
אחת המטרות של קובעי המדיניות הכלכלית במדינות המערב, ובכללם ישראל, היא: להגדיל את ההוצאות של גל ההוצאות. לרוב, עושים זאת על-ידי הוצאות ישירות ועקיפות, תוך פנייה לאוכלוסייה זו. למשל: הבנקים מציעים הלוואות נוחות בריבית מפתה; חברות תעופה מציעות מבצעים מרחיקי לכת; מורידים מיסוי על מכוניות חדשות; חברות הביטוח מציעות תוכניות ביטוח ייחודיות.
"הגל המשמעותי ביותר לצמיחת המשק הוא גל ההוצאות"
stock.xchng
לסיכום, המטרה העיקרית להעלאת המודעות הפנסיונית היא "להוריד" את גיל פתיחת תוכניות הפנסיה בשלב אחד - משלב ההוצאות לשלב "היזמות". לכך תהיינה שלוש השלכות חשובות:
- ארגון וסידור של גל הארגון בצורה טובה יותר.
- מתן זמן ומרחב "לתקן" טעויות פיננסיות בגל ההוצאות.
- השגת חיים איכותיים יותר בגל הגמלאות.
