זיהוי, ביטחון ופרטיות
תגיות RFID צצות כפטריות אחרי הגשם - החל בנעלי ריצה וכלה בדרכונים. האם הן משפרות את איכות החיים או הופכות את המשתמש למטרה נעה?
מאת סת' פורגס
טכנולוגיית זיהוי באמצעות תדר רדיו - RFID - אינה מהיום. למעשה היא די ותיקה. עם זאת, כיום גדל פלאים מספר ומגוון היישומים שלה. הבעיה - אותן תגיות קטנות, שמשמשות להפעלת האזעקה בעת ניסיון גניבה מחנות, עלולות לאפשר לבעלי כוונות זדון לעקוב אחרי משתמשים תמימים.
אחת הדוגמאות הטריות לכך נלמדת מהשילוב הספורטיבי של נעלי Nike ונגן iPod. מחקר עדכני שנערך באוניברסיטת וושינגטון חושף, כי למעשה אין שום יכולות אבטחה שמגנות על תגיות ה-RFID, שמבצעות בקרה על האימון הגופני. המשתמש נתון לחסדיו של כל האקר מתחיל.
כדאי לשים דברים בפרופורציה. לא סביר שיעד הפריצה הפופולרי הבא יהיה תגיות שמשובצות בנעלי Nike. טווח השידור המוגבל יחייב את הגורם המטריד למקם חיישנים לאורך כל מסלול ההליכה \ ריצה של היעד למעקב. האקרים רבים יעדיפו להפנות את האנרגיות היצירתיות שלהם למקום בו הם מרגישים הכי בנוח: הרשת (משתמשים רבים מעלים לאינטרנט את מסלולי הריצה).
כך או כך, המחקר מחדד את המחלוקת סביב RFID. מומחי אבטחה מזהירים מזה שנים רבות מפני הקלות הבלתי נסבלת של פריצת התגיות, על היכולת הנוחה להעתיקן באופן בלתי מורשה, ועל האפשרות לעקוב אחר בעליהן. למרות האזהרות, משובצות תגיות אלה במגוון מתרחב של מוצרים וכרטיסי זיהוי. יישום מקובל נוסף של תגיות אלה הוא כרטיסי זיהוי של חברי מועדון ברשתות מזון. הכרטיסים נועדו לבחון מול איזה מדפים נוטים הקונים לעמוד ולאיזה משך זמן. לא בטוח שחברי המועדון יודעים שהמועדון עוקב אחריהם. סכנות גדולות יותר טמונות דווקא בניצול של כרטיסים ממשלתיים (תעודות זהות ודרכונים) או פיננסיים (כרטיסי אשראי) בהם משובצות תגיות RFID.
חלק ממנפיקי הכרטיסים משתמשים באמצעים שנועדו לחסום או לצמצם תקשורת בלתי מורשית. אחרים משתמשים משלבים מנגנוני הצפנה ואותנטיקציה (שהופכים את הכרטיסים לכרטיסים חכמים של ממש). למרות האמור לעיל, סבורים חלק מהמומחים שגם זה לא מספיק. "הצפנה של כל המידע על דרכון אינה אמצעי אבטחה מספק", אומר ג'ונתן ווסטיוז, מומחה אבטחת RFID, שהדגים לאחרונה לממשל האמריקאי את הקלות בה ניתן לשכפל כרטיסים חכמים שמשמשים לצורך כניסה למתקני ממשל רגישים. "אם הדרכון לא יהיה סגור לחלוטין וחסום בפני קריאה, תהיה אפשרות לזהותו. כך תהיה לגורמי טרור אפשרות לזהות תיירים ולסמנם כמטרות".
אם חפצה נפשכם בתחזית מרנינה אפילו יותר, חברת האבטחה Flexilis חוזה את פיתוחן של פצצות בעלות יכולת "לרחרח" RFID ולפעול באופן סלקטיבי. פצצות אלה יחושו בקרבתן של תגיות RFID שמשובצות בדרכונים, ויתפוצצו כשיזהו דרכון של בעלי לאום מסוים.
"דרכונים עם RFID מדאיגים למדי, אולם הבעיה האמיתית נוגעת דווקא למדרון החלקלק של הפגיעה בפרטיות", אומר החוקר יושי קונו מאוניברסיטת וושינגטון. "יתכן שטכנולוגיות עתידיות יאיימו לשחוק את הפרטיות אפילו יותר. אני מקווה שהמודעות לסוגיות אלה תדרבן את הצרכנים לתבוע יכולות הגנה על הפרטיות כחלק בלתי נפרד מטכנולוגיות הזיהוי".
כלים עושים כלים
מאת אנג'לה צ'אנג
אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית הביאה לעולם זה מכבר את Shakey, הרובוט הראשון ששילב תנועה, תפיסה ויכולת לפתור בעיות. כעת עובדים החוקרים על STAIR (ראשי תיבות של Stanford Artificial Intelligence Robot), בו הם מקווים לגלם הרבה יותר אינטליגנציה בהשוואה לקודמו.
החוקרים הגדירו מספר אתגרים מרכזיים ל-STAIR, אותם הם מקווים לצלוח בעשור הקרוב. הרובוט אמור להיות מסוגל לנקות את הסלון, להשתמש במדיח הכלים, להרכיב כוננית ספרים מבית IKEA ולשמש כמדריך למטרות שונות. כבר היום אפשר לתכנת רובוטים לבצע פעולות אלה, אולם החוקרים מעונינים להעניק ל-STAIR את האינטליגנציה הדרושה להתמודד עם עצמים שמעולם לא ראה.
במהלך האימונים תוכנת הרובוט להרים ספרים, ספלים, ספוגים, עפרונות וכוסות יין. עצמים אלה נועדו ללמד את הרובוט כיצד יש להרים חפצים שונים. הצוות חוזה שעד 2008 יוכל לרובוט להביא חפץ אותו יבקש בעליו באופן מילולי. עד כה נחל הרובוט הצלחה במילוי מדיח הכלים ובריקונו.
ראיון עם הסופר וויליאם גיבסון
סופר המדע הבדיוני מדבר על ספרו הקלאסי Neuromancer ועל עתיד הטכנולוגיה
מאת אנג'לה צ'אנג
אנשים רבים רואים ב-Neuromancer (קלאסיקת הסייבר-פאנק) את אחד מהספרים החשובים ביותר בתולדות המדע הבדיוני. חשבת שתהיה לו השפעה כה רבה כשכתבת אותו?
"בהחלט לא חזיתי זאת. הספר יצא בתחילה בכריכה רכה, ואני ציפיתי שהוא יישכח במהרה. חשבתי שיתעלמו ממנו משום שיצאתי באופן מכוון נגד המוסכמות של כתיבת המדע הבדיוני, שהיו נהוגות באותם ימים. למעשה, באמת התעלמו מהספר לאחר הוצאתו לאור. לקח ל-New York Times פחות או יותר עשר שנים עד שהגיעו לכתוב עליו ביקורת. האינדיקציה הראשונה שקיבלתי לכך שאוכל להתפרנס מכתיבה היתה דואר אוהד ממוזיקאים וארכיטקטים, שקראו את הספר והתלהבו ממנו."
לאחרונה סיימת לכתוב את Spook Country, ספרך הטרי ביותר. האם תוכל לספר לנו עליו?
" הספר החדש חולק את אותו עולם של הספר Pattern Recognition - פחות או יותר העולם בו אנו חיים כיום. הוא מתרחש באביב של שנת 2006. אחת מנקודות המבט בספר היא של מהגר קובני-סיני דובר רוסית, שמגיע ממשפחה שעוסקת באופן ממוקד בפשע מאורגן. מדובר במבריחי בוטיק מקצועיים."
לאן לדעתך תתקדם הטכנולוגיה בעשור הקרוב?
"תמיד הנחתי שיהיו לנו פחות דברים לתפעל, אבל שמה שיהיה לנו יפעל טוב יותר. נראה לי שמה שיהיה הכי מצחיק במבט לאחור הוא העובדה ש"היה" לנו מכשיר טלפון לצורך שיחות, מקלט טלוויזיה לצורך צפייה בשידורים, וכדומה. כל הפלטפורמות שמיועדות לתכלית בודדת נראות כבר עכשיו עתיקות."
באיזה מחשב אתה משתמש כדי לכתוב? איזה גאדג'טים יש לך בכיס?
"יש לי PowerBook G4 משנת 2005 עם 1 גיגהבייט זיכרון ונתב אלחוטי. זה הכל. אני כל דבר חוץ ממה שמכונה על ידי אנשי שיווק - מאמץ מוקדם. אם להתוודות, מעולם לא באמת התעניינתי במחשבים עצמם. הם לא מושא התבוננותי. אני בוחן את האופן בו אנשים מתנהגים בסביבת המחשב. משימה זו נעשית מורכבת מיום ליום, משום שהיום הכל סובב סביב המחשבים."
עתיד הנהיגה העירונית כבר כאן - והוא חמוד מכפי שדמיינתם
אלוסטרציה
אוטובוסים היברידיים צוברים תאוצה
המהפכה הבאה בכלי רכב היברידיים תתרחש באוטובוסים זעירים עם הנעה היברידית. כבר היום פועלים בארה"ב אוטובוסים זעירים רבים שמונעים הן באמצעות מנוע דיזל והן באמצעות מנוע חשמלי. בשנה הקרובה צפויה המגמה להתעצם.
הטכנולוגיה שימושית מאוד בסביבה העירונית, שכן העצירות החוזרות ונשנות מאריכות את זמן הסוללה. ניתן להגיע להפחתה של 30 אחוז בפליטות. שימוש בדלק אולטרא-דל גופרית בשילוב עם הנעה חשמלית הופך את הטכנולוגיה לירוקה במיוחד. ארול פייר-לואיס
סיגר נוסטלגי
חברת Rinspeed חוגגת 30 שנה, ומציינת את האירוע עם מכונית הקונספט eXasis שבנויה מפלסטיק היי-טקי. צורת הסיגר הכללית ומיקום הגלגלים מהווה מחווה נוסטלגית למכוניות המירוץ Auto Union. למכונית עוצמה של 150 כוח סוס, שמפיק מנוע בעל שני צילינדרים - ידידותי לסביבה (משתמש בדלק ביו-אתנול). המכונית תוצג לראשונה בתערוכת ג'נבה החודש. ארול פייר-לואיס
לוקחת ת'סיבוב
עתיד הנהיגה העירונית כבר כאן - והוא חמוד מכפי שדמיינתם. מכונית הקונספט Nissan Pivo, שהוצגה לראשונה בתערוכת טוקיו בשנת 2005, נראית כאילו היא התגלגלה אלינו מתוך סרט מצויר. למרות החזות המתקתקה, מדובר במרבץ רציני של טכנולוגיה. תא הנוסעים והנהג מסתובב על צירו ב-360 מעלות - שימושי ביציאה מחניות. שימו לב - במקרה כזה 180 מעלות יספיקו (למה להעביר להילוך אחורי כשאפשר להתהפך ולנסוע קדימה?). השטחים המתים הופכים להיות זיכרון עמום, הודות לחלונות ענק ולמסכי תצוגה שימושיים. מתחת למכסה המנוע תמצאו מערכת נהג-על-חוט, סוללת ליתיום-יון ומנוע דל פליטות.אנטון גלאנג
מתוך: PC Magazine
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
