"לפני יותר מעשור, כשעבדתי כפרסומאי בניו יורק, סבלתי מנזלת כרונית", מספר זוהר צמח וילסון בן ה-41, מומחה לתזונה, שחזר לאחרונה לארץ אחרי 16 שנות שהות בניו יורק. "כשהגיע הקיץ הניו יורקי המהביל, הנחיריים שלי היו כה סתומים עד שטיפת אוויר לא הצליחה לחדור דרכם. בלילות מצאתי את עצמי ישן בפה פעור. בסופו של דבר הופניתי אל רופאת אף-אוזן-גרון הבכירה ביותר בניו יורק. היא שלחה אותי לעשות צילום ראש MRI, שעלה אלפי דולרים, ורשמה לי אנטיביוטיקה לשבועיים עם אופציה לשבועיים נוספים וגם גלולות אנטיהיסטמין (נגד אלרגיות). בנוסף היא נתנה לי משאף שחברת תרופות נדיבה שלחה לה בתור דוגמה עבור הפציינטים. היא ציינה שקרוב לוודאי אצטרך לקחת גלולות אנטיהיסטמין למשך שארית חיי.
"חבר ששמע על מצבי הציע לי שלפני שאני מתחייב לבלוע תרופות לשארית חיי, לנסות להתנזר למשך תקופה מסוימת מצריכת מוצרי חלב ולהתחיל להשתמש ב-Neti Pot, קומקומון קטן לניקוי הסינוסים במי מלח. לא היה לי מה להפסיד. הפסקתי לאכול מוצרי חלב וקניתי Neti Pot ב-16 דולרים. בתוך פחות משבועיים, הסינוסים שלי יבשו והנחיריים נפתחו. הופתעתי מאוד ותהיתי איך ייתכן שהמומחית מספר אחת בתחום האף-אוזן-גרון לא שאלה אותי כלל מה אני אוכל ולא סיפרה לי על המכשיר הזול, הפשוט והמועיל הזה, אלא שלחה אותי לבדיקות באלפי דולרים ורשמה לי תרופות לכל החיים".
אותו אירוע הניע את וילסון להתחיל לחקור את נושא הבריאות מעבר לתפישות המקובלות. "התחלתי להכניס יותר ויותר שינויים בתפריט שלי ובמקביל התחלתי להרגיש קושי מקצועי ברובד האידאולוגי. בתחילה סירבתי ליצור קמפיין פרסומי עבור צבא ארצות הברית ולאחר מכן סירבתי להיות הפרסומאי של גלידת האגן דאז. אמרתי לעצמי שאם אני לא אוכל את זה, אז איך אוכל לעודד אנשים לאכול משהו שאני לא מאמין בו?"
קרמבו זורם בדם
"באותה תקופה התרחש אירוע נוסף שהותיר עליי רושם רב. שאלתי את סגנית נשיא משרד הפרסום שבו עבדתי איך היא מתמודדת עם הלחץ העצום המופעל עליה, והיא ענתה לי במילה אחת - 'תרופות'. התברר שבכל כמה חודשים היא הייתה מתאשפזת בגלל בעיה רפואית כזו או אחרת, מלעיטה את עצמה בתרופות וכך ממשיכה הלאה. התשובה שלה, בתוספת העובדה שלא רציתי יותר לעודד צרכנות לא אחראית, גרמו לי להסתייג יותר ויותר מעולם הפרסום. לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות, אבל ידעתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים, ואז שמעתי על ערב היכרות במקום שנקרא 'המכון לתזונה משולבת'. הלכתי למפגש ההיכרות והזדהיתי עם כל מה שנאמר בו. נרשמתי ללימודים וחודשיים לפני הסיום התפטרתי מחברת הפרסום".
בשנת 2000 פתח וילסון קליניקה פרטית, שבהדרגה הפכה למרכז הוליסטי גדול. הוא החל להעביר סדנאות גם מחוץ לניו יורק, במרכז של טיוהר בקוסטה ריקה ובפסטיבלים הרוחניים. בשנה האחרונה החליט לחזור לישראל ומביתו החדש בתל אביב הוא מסביר את תפישתו התזונתית.
מהי תזונה משולבת?
"אם מכונית צורכת דלק 96 אוקטן, אבל אנחנו נמלא את המכל בדלק 94 אוקטן, הביצועים ייפגעו וגם אורך החיים של המכונית יקטן. במציאות, אף נהג לא יתדלק את מכוניתו בדלק הלא נכון, אבל כמעט כולנו 'מתדלקים' את הגוף שלנו, שהוא המנוע שלנו, בדלק 94 אוקטן, כשהוא למעשה צורך 96 אוקטן. גם אנחנו וגם המזון שלנו מורכבים מתאים. אנחנו מקבלים מהמזון שאנו צורכים אנרגיות חיוביות ושליליות. המשפט 'אתה מה שאתה אוכל' הוא אולי שחוק, אבל נכון ביותר. הדם שלנו יכול להיות מורכב מקרמבו או מברוקולי - אנחנו בוחרים באיזה דלק להשתמש. תזונה היא הדלק שאנחנו בוחרים עבור המנוע שלנו".
"בתזונה המשולבת אין הרגשה של בידוד או כישלון. אין 'אוי אוי אוי, אכלתי גלידה וחרגתי מהתוכנית'"
אלוסטרציה: ASAP photos
בידוד חברתי
"התזונה המשולבת מסתכלת לא רק על מה שמוגדר כאוכל משני - מה שאנחנו מכניסים לפה - אלא גם על מרכיבים נוספים בחיים, הקרויים אוכל עיקרי. מעגלי החיים שלנו, הכוללים את המשפחה, החברים והעבודה, מוגדרים כאוכל עיקרי. מערכות היחסים שלנו עם הקרובים לנו, הזוגיות שאנחנו מנהלים והיחס שלנו לעבודה, לבוס ולקולגות משפיעים על התזונה שלנו. אם אנחנו לא במצב רוח טוב, נאכל יותר ג'אנק פוד, שנקרא גם Comfort food, אוכל נחמה. ככל שנאכל יותר אוכל כזה, כך נרגיש רע יותר, פיזית ונפשית. לרגע תהיה נחמה בפה, אבל אחר כך נרגיש רע יותר ושוב נפנה לאוכל נחמה. אם נעשה שינוי באוכל העיקרי או באוכל המשני, אז נתחיל לצאת מהמלכודת הזו.
"מניסיוני, קל יותר להכניס שינויים באוכל המשני שלנו מאשר באוכל העיקרי. האוכל המשני הוא דבר יותר מעשי-פיזי. בנוסף, לא חייבים לעשות שינוי קיצוני. גם אם נאמץ כמה עקרונות תזונה בריאים יותר, כבר נרגיש טוב יותר. נחוש כאילו העננים בחשיבה שלנו מתחילים להתפזר, ואז גם נוכל להתחיל בתהליך של שינוי במזון העיקרי.
"התזונה המשולבת אינה מתבססת על שיטה אחת. אין נאמנות לשיטה מסוימת כמו תזונה מקרוביוטית, דיאטת אטקינס או שומרי משקל. דיאטות נכשלות בין היתר משום שהן מכתיבות בדרך כלל בידוד מהחברה. בתזונה המשולבת, לעומת זאת, אין הרגשה של בידוד או כישלון. אין 'אוי אוי אוי, אכלתי גלידה וחרגתי מהתוכנית', כי אם חיים באופן מאוזן ואוכלים מזון מועיל בכמויות הנכונות, ואז כשמדי פעם מתחשק גלידה, משולש פיצה או אפילו שכטה מסיגריה - הכל עדיין בסדר".
וילסון מסביר שתפקידו העיקרי כיועץ תזונה הוא להתבונן באדם ולשלב בין הצרכים שלו לבין התזונה שלו. "עזוב שיטות דיאטה, צריך להתבונן בבן האדם", הוא אומר. "מי הוא, מהם הצרכים שלו, מאיזה מוצא הוא, מה הוא אכל בילדות, במה הוא עובד, האם הוא גבר או אישה. המטרה היא להעניק לאדם את הכלים שבעזרתם הוא יוכל לבדוק באינטואיציה שלו מה טוב לו ומתי. הצרכים שלנו דינמיים, הם אפילו משתנים בהתאם לעונות השנה, כך שאם, למשל, נוסעים לחוץ ארץ, שם שורר אקלים שונה, שוב הצרכים ישתנו".
הזרע העקר
כולם מכירים את פירמידת המזון המפורסמת לאכילה מאוזנת. קשה להאמין, אבל עד לא מזמן הוצגו המלצות התזונה בארצות הברית, שהתבססו על רשות המזון והתרופות האמריקאית, בתוך ריבוע המחולק לארבעה חלקים. כל רבע ייצג יסוד אחד: בשר, חלב, דגנים ופירות וירקות. וילסון מספר כי בבתי הספר האמריקאיים היה בכל כיתה שלט שהציג את המרובע התזונתי, במימון תעשיית החלב והבקר. "רק לחץ של שנים על הממשל הביא לשינוי, וגם אז מועצת הבשר והחלב ניסתה להשפיע שהפירמידה תעמוד על הקודקוד שלה כדי ליצור הרגשה שחלב ובקר חשובים יותר".
ואם לא די בכך, וילסון אף מתקומם נגד הגישה הבסיסית של החקלאות המודרנית. "בתי הספר לחקלאות מלמדים איך להיות חקלאי שמניב יותר תבואה. המורים קיבלו את הכשרתם מתעשיות חומרי ההדברה והדישון. כך מכשירים חקלאים להיות צרכנים של החומרים האלו. לאחרונה התבשרנו על כך שהצליחו לפתח זרעים עקרים שאינם נובטים מחדש אחרי הקציר הראשון. האם זה לטובת האנושות ליצור זרע שלא ינבוט מחדש? האם חשבנו מה זרע מסורס עושה לזרע שלנו, הגברים? אנחנו עכברי המעבדה של ממשלת ארצות הברית. מישהו יודע שכיום 90 אחוזים מכל יבול הסויה הוא מפולים מהונדסים גנטית? לא יודעים על זה כי זה לא מה שמראים לנו בפרסומות".
"אבל יש אור בקצה המנהרה", הוא מרגיע. "אנשים כיום מודעים יותר למה שהם אוכלים ורוצים את הטוב ביותר עבור עצמם, כך שיש סיכוי שהיד שלהם תישלח לתפוז ולא לקרמבו בטעם תפוז".
לאתר של זוהר צמח וילסון»
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
