Custom Search
סקר ifeel

איך אתם מעבירים לילדיכם את חשיבות הפעילות הגופנית?






הצבע

ASAP photos

תרבות הפאוארפוינט – כן ולא

הפאואר-פוינט השתלט על עולם העסקים. לא בטוח שזה טוב

תגיות:
ד"ר חיה קיביליס-אופק
13/08/2006




בעבר הלא רחוק מרצים או מנהלים בארגונים היו מציגים את דבריהם בעל-פה ונעזרים בהערות כתובות. הלוח והגיר והפליפצ'ארט שימשו אמצעי הדגמה לגיטימיים. מהצבא הגיעו לארגונים הרצאות המלוות בשקפים רצים, כשהנואם או המנהל מחליף שקף בשקף ומלווה אותם בדברי קישור. היום - אינך יכול לתפקד כמנהל אם אינך מביא באמתחתך מצגת פאוארפוינט.

אינך יכול להשתתף בישיבה בארגון, להציג נתונים בפני עמיתים לעבודה או לשכנע מישהו לקנות ממך מוצר ללא שימוש במצגת פאוארפוינט. אתה נכנס להרצאה, האורות מעומעמים והמרצה משתמש בעכבר כדי להראות לך שורה של שקופיות המדגימות את דבריו במקרה הטוב, או שהן מהוות תחליף להסבריו במקרה הרע.

התופעה כל-כך רווחת בארגונים עד שמנהלים חשים שאינם יכולים לדבר בשום פורום בלי מצגת פאוארפוינט מקושטת במני איורים כמו: אנשים המושיטים יד זה לזה וביניהם מסתתרות מספר שורות.

הפאוארפוינט - חלק מתוכנת האופיס של מיקרוסופט - היא תוכנה המאפשרת למרצה להקסים את שומעיו במצגות שופעות תמונות, צבעים, הנפשות ואפילו קולות. למנהל כמעט לא נותר מה לעשות אלא ללחוץ על העכבר קדימה ועיקר דבריו מוצגים בפני הקהל. זלינסקיZielinski (2003) מונה את היתרונות של מצגת הפאוארפוינט; לטענתו, בכל רגע נתון היום בעולם מוצגות 30 מיליון מצגות פאוארפוינט.

  • המצגת קלה להכנה וחוסכת שימוש ב"מתווכים" למיניהם: מעצבי שקפים, מעצבי מאמרים ומחלקות פרסום.
  • היא חוסכת שימוש בשקפים ובשקופיות שיש להכינם מראש.
  • היא מאפשרת למציג לשנות את המצגת שלו אפילו רגע לפני ההרצאה ואפילו בזמן ההרצאה.
  • המצגת יכולה להציג חומר מורכב ביותר (כגון: משוואות, מבנים ארגוניים ועוד) בצורה פשוטה ומובנת.
  • בעידן הטכנולוגיה ניתן לשלבה בלמידה אלקטרונית, להפוך את המצגת לטקסטואלית, לסרטון ול-PDF.
  • המצגת אסתטית ובדרך כלל מאורגנת והגיונית.
  • כל מסך הוא קצר ואינו מצריך התעמקות יתרה בתוכן.
  • התכנים נחרטים בזיכרון יותר מאשר בהרצאה מילולית.
  • לא חייבים להיות מרצים כריזמטיים כדי להעביר מצגת וניתן לבקש מאנשים שונים להעביר את המצגת לשומעים.
  • היתרונות למרצים, לגבי שימוש במצגת פאורפוינט, רבים: הם אינם צריכים להסתמך על הזיכרון, הנאום מסודר ומובנה, אין חזרה על משפטים והמרצה אינו נגרר אחר האסוציאציות שלו למחוזות שלא התכוון להגיע אליהם.

ביירן (Byrne 2003)הפך את מצגות הפאוארפוינט לאמנות ויזואלית שנצפית בעזרתV.D .D והוסיף יתרון נוסף למצגות: הפיכתן ליצירות אמנות העומדות בפני עצמן ואינן באות להציג חומר ארגוני או לימודי בדומה לאמנות הווידאו. לגביו המדיום הוא המסר, ובספרו מופיעות מצגות יפהפיות הנבנות מתוכנת הפאוארפוינט ומלוות במוזיקה.


  "היום - אינך יכול לתפקד כמנהל אם אינך מביא באמתחתך מצגת פאוארפוינט"<br>stock.xchng
"היום - אינך יכול לתפקד כמנהל אם אינך מביא באמתחתך מצגת פאוארפוינט"
stock.xchng

הצורך במצגות אלו נבע מכך שבעידן התפוצצות הידע, קיים צורך להעביר ביעילות מידע. הפאוארפוינט הפך לכלי יעיל למטרה זו, והוא גורם לשינוי תרבותי בתקשורת בארגונים עסקיים, בבתי ספר, בחוגים ואף כמרים החלו להרצות בעזרתו.

טרם נערכו מחקרים על השפעת מצגות הפאוארפוינט על דרכי החשיבה של המציגים ושל המאזינים. אך חוקרים החלו לחקור את יתרונות וחסרונות מצגת הפאוארפוינט. נאנסי סטרן (2003) במאמרה: "מורעלים באמצעות פאוארפוינט" מונה את חסרונות הכלי.

  • אנשים לומדים להתייחס למצגות הפאוארפוינט כאל עונש, ומצגת אחת נראית להם דומה לרעותה למרות הציורים שהמציגים משלבים במצגת.
  • הפאוארפוינט הפך לפופולרי בארגונים, כך שאנשים החלו לחשוב שלולא המצגת הם אינם יכולים לדבר על נושא כלשהו ולהסבירו למאזינים.
  • ארגונים החלו לחבר מצגות בנושאים סטנדרטיים שונים, שאינם מתאימים לפאוארפוינט אלא לשיחה פנים-אל-פנים, כגון: אוריינטציה לארגון לעובדים חדשים, הודעות על שינויים מבניים לעובדים, מאזני רווח רבעוניים ואפילו הערכות עובדים.
  • הלומדים אינם קוראים טקסטים אלא מבקשים עותקים מהפאוארפוינט ואינם מתעמקים בחומר הנלמד.
  • לעתים, כמו בסרטונים, אנשים נרדמים כשמגיע המרצה לשקופית מספר 100, ואינם לומדים. אחרים יוצאים מההרצאה בהרגשה שלמדו על הנושא אך הם מבולבלים משפע השקפים.
  • בדרך-כלל אין המרצה מעודד אינטראקציה עם הלומדים והוא אומר למאזיניו: תשובה תינתן בשקף 87.
  • אנשים שונים לומדים בצורות שונות ולאו דווקא באמצעות ראשי הפרקים, כמו אלה המופיעים בדררך כלל במצגות.
  • הפאוארפוינט קצת משעמם. המצגת שוללת מהנואמים את האלתור, יכולת הסיפור ויצירת התלהבות מהשומעים (אלא-אם-כן הם מתלהבים מכלבלב המניע את זנבו במצגת).
  • הציורים במצגת מחזירים את המאזינים לבית ספר עממי, ולרוב הם חוזרים על עצמם ואינם רלוונטיים לחומר הכתוב.
  • המוזיקה והציורים לעתים מסיטים את הקשב מהתוכן לצורה וכך המאזינים אינם לומדים.
  • עקב מגבלות טכניות ניתן להציג מעט חומר במסך אחד והמאזינים עייפים מלצפות במסכים רבים.
  • פעמים רבות המצגת מונעת אינטראקציה בין המאזינים למרצה, שכן המרצה רוצה "להספיק" להציג את כל המצגת שלו. אפקט הלמידה נפגע מצורת הצגה זו.
  • היצירתיות מתמקדת במציאת ציור מעניין במקום בתוכן הדברים.

פרופסור טאפט (Tufte 2003)מאוניברסיטת ייל, מומחה להצגה גראפית של נתונים מסובכים, מתנגד חריף למצגות פאוארפוינט. הוא סבור שהפאוארפוינט גורם לשחיתות בארגונים ( .(Powepoint is evil לדעתו, מצגת זו הופכת את התוכן לטריוויאלי לטובת ציורים, צבעים ומוזיקה. לדעתו, המצגות דומות למשחקים הנהוגים בגן הילדים ובבית הספר וכך הופכים עובדי הארגון ל"ילדים" הלומדים חומר בצורה שטחית ולא רצינית. במקום שהמצגת תהפוך לעזר לצורכי הדרכה והסבר, היא הופכת לעיקר, ובכך היא גורמת לכך שהמרצה עובר על הכלל החשוב ביותר בהסבר ובדיון: כבד את המאזינים שלך.


  "- היתרונות למרצים, לגבי שימוש במצגת פאורפוינט, רבים: הם אינם צריכים להסתמך על הזיכרון"<br>stock.xchng
"- היתרונות למרצים, לגבי שימוש במצגת פאורפוינט, רבים: הם אינם צריכים להסתמך על הזיכרון"
stock.xchng

השפעתה של מצגת הפאוארפוינט על החשיבה הארגונית ועל התרבות הארגונית טרם נחקרה, אך קרוב לוודאי שהיא משנה את האופן שבו אנשים בארגונים חושבים ואת הדרך שבה הם פועלים. החשיבה משתנה; במקום חשיבה על אירועים וסיפורים, אנשים חושבים בכותרות, שכן המצגת היא אוסף של כותרות מודגשות בצבעים מגוונים. החשיבה הופכת למקוטעת בהתאם לשורות המסודרות בשלד כלשהו, והמנהל אינו צריך להוסיף בהכרח דוגמאות או דברי הסבר.
עוד מקדמא דנא אהבו אנשים סיפורים וישבו סביב המדורה מאזינים בשקיקה לסיפורים. אי-לכך הנואמים הגדולים משתמשים במצגת הפאוארפוינט כשלד לנאום וכאמצעי עזר. הם מסוגלים לנוע מהכותרות במסכים לעבר המלים והסיפורים וכך הופכים את המאזינים לקשובים ולמרותקים.

קשה לוותר היום על המצגת בנאום או בשיעור, אך כדי להפיק את המרב מהטכנולוגיה הזו ועדיין לשלהב את השומעים כדאי לזכור את הכללים הבאים:

  • המצגת היא בסיס להרצאה ואיננה עומדת בפני עצמה.
  • התעלולים הגרפיים שמאפשרת המצגת עשויים להסיח את תשומת לב המאזינים. כדאי להשתמש בהם במינון נכון.
  • נדרשת מיומנות מהמרצה להיעזר במצגת, כך שהמסכים אינם קופצים וסדר ההרצאה משתבש.
  • את מסר ההרצאה כדאי להעביר גם במצגת אך בעיקר בעל-פה ולהשתמש בדוגמא, סיפור, המחשה כלשהי.
  • כדאי להתכונן לכך, שהטכנולוגיה עשויה להשתבש או שתהיה הפסקת חשמל ולהתכונן להרצאה כבימים-ימימה לפני פרוץ המצגות לשולחן הדיונים של הארגונים.


למועדפים שלח לחבר הדפס

תגובות