"תחום הטיפול ביצירה והבעה התפתח מאוד בארץ בעשרים השנים האחרונות, הן ברמה המוסדית והן ברמה הפרטית", אומרת ד"ר שלומית ברסלר. "ברמה המוסדית הטיפול ניתן במסגרות חינוכיות שונות - בחינוך הרגיל והמיוחד, בתחנות לטיפול בילד והמשפחה, בבתי חולים וכן במסגרות פרטיות של מכונים וקליניקות".
"את ההתפתחות ניתן לראות בכמה מישורים. מישור אחד הוא מספר המטפלים הרב שעובד במגזר המוסדי והפרטי. המישור השני הוא קיומן של תכניות רבות להכשרת מטפלים (סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת חיפה, מכללת דוד ילין, לסלי קולג', סמינר לוינסקי והמדרשה בבית ברל). לשם השוואה, בארץ יש כחמש תכניות בהן ניתן ללמוד טיפול בתנועה, לעומת שלוש בלבד בכל ארצות הברית".
"המישור השלישי הוא תהליך שמתרחש כיום (ועדיין לא הסתיים) לעיגון המקצוע בחוק, דבר שלא קיים כמעט בארצות אחרות. יה"ת הוא האיגוד המקצועי של המטפלים בתחום, וקיימת בו הקפדה רבה על תהליכי הדרכה מקצועית לחברים בו".
טיפול באמנויות
"בטיפול באמנות עושים שימוש בחומרים כגון: צבעי גואש, עפרונות, פלסטלינה, חמר, חומרי גזירה והדבקה ועוד", מסבירה ליאורה סוטו, מטפלת באמנות. "העבודה בחומר (למשל: לישת פלסטלינה, דחיפת בהונות לתוך גוש חמר) יוצרת שפה ויזואלית-תחושתית ומהווה בסיס לדיאלוג הטיפולי שמתקיים בין הילד לבין החומרים והצבעים, ובין הילד לבין המטפל.
המטרה היא לאפשר לילד להביע את עולמו הפנימי ואת הקונפליקטים שלו. ילד החוצה דמות שצייר בשפכטל מעביר למעשה מסר שהוא מרגיש חצוי בין שני הוריו. ילדה שבונה קערה מחמר, מרגישה באמצעות העבודה בחומר שלראשונה היא מסוגלת לבנות את עולמה. ילד הממיין שוב ושוב בדידים צבעוניים לפי צבעים, מחפש סדר פנימי בעולמו".
לדברי סוטו, בשפת האמנות התוצרים של הילדים מהווים הוכחות ומראות למציאות פנימית. "לפעמים התוצר הוא שיקוף פנימי המאפשר לילד להתבונן בעצמו בבהירות רבה יותר, ולפעמים התוצר משמש את הילד כמפלט ממציאות פנימית לא נסבלת. בכל מקרה, התהליך והתוצר הם פתח לדיאלוג הטיפולי".
טיפול בתנועה
"התנועה היא תופעה גופנית וגם סיפור של רגשות, חוויות זיכרונות ויחסים. היא יצר מולד המאפשר לחקור, לנסות, לגלות, להתקרב ולהתרחק", מסבירה איילת כהן, מטפלת בתנועה.
"באמצעות התנועה יוצר המטפל ברית עם הילד, וכך נוצר מפגש זורם ולא מאיים, בו באים לידי ביטוי הכוחות והיצירתיות של הילד. שפה לא מילולית זו מסירה חלק מההגנות שנבנו במהלך השנים ומאפשרת מפגש עם הקשיים".
"הורים שואלים אותי: 'למה כשאת רוקדת או משחקת כדורגל עם הילד זה טיפול?" תשובתי היא כי משחק כדורגל בחדר הוא טיפול בהתבוננות עם דגש על היבטים רגשיים, כמו עד כמה הילד מתחרה ורוצה לנצח, מה המחיר, מה קורה כשהוא מפסיד, האם הוא יכול לשאת תסכול".
"כל תנועה, משחק וקול מעוררים רגשות, זיכרונות, געגועים וציפייה. אני כמטפלת רואה ומקשיבה, מפרשת את הדברים בהתאם לצורך, באותו רגע או בהמשך. לעתים אני מעמתת את הילד עם קשייו, תסכוליו ויכולותיו. כך הוא יכול לקחת אחריות ולעשות שינוי".
"התנועה היא יצר מולד המאפשר לחקור, לנסות, לגלות, להתקרב ולהתרחק"
טיפול בדרמה תראפיה
בדרמה תראפיה נעשה שימוש בשפת התיאטרון בכדי לאפשר את ביטויה של דרמת הנפש הפנימית במרחב של המטפל והמטופל.
"התיאטרון הוא אמנות שמשלבת תחומים רבים כמו תנועה, משחק, מוזיקה ויצירת תפאורה, וכל אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בחדר הטיפולים, בו תחפושות, איפור, ספרים, מוזיקה, קרטונים (ליצירת תפאורה), בובות שונות ואביזרים נוספים מאפשרים את 'המחזת מחזה הנפש'", מסבירה קרן שפירא, מטפלת בדרמה תראפיה. "הטיפול יכול להיעשות באופן פרטני או בקבוצה".
"בגלל שבדרמה תראפיה משלבים אמנויות שונות, היא מספקת לילדים עם נטיות שונות מגוון אפשרויות תפקידים. למשל, ילד שלא רוצה לשחק, יכול לקחת חלק בכתיבה של הסיפור או ביצירת התפאורה".
"המרחב התיאטרלי מאפשר מציאות של 'כאילו', בה הילד יכול להיות מישהו ומשהו אחר, ועל ידי כך להביא לידי ביטוי חלקים מודחקים ו'אסורים', ולהרחיב את הרפרטואר הפנימי ואת יכולת ההתמודדות שלו עם משימות החיים. למשל, ילד שגדל ללא דמות אב וכל הזמן צריך להיות החזק והמנצח, יוכל בתוך תהליך טיפולי מתמשך ולאחר יצירת ביטחון, לשחק גם תפקידים חלשים יותר, ולתת למטפל להיות החזק. דוגמה נוספת היא של משחק תפקידים, בו ילד המתקשה לדבר עם אמו בגילוי לב מנסה לשחק עם המטפלת סיטואציה שבה הוא מספר לה דברים וכך 'מתאמן' בתקשורת מסוג זה".
טיפול במוסיקה
בטיפול במוסיקה יש אפשרות ליצור עבור הילד את הסביבה הצלילית הדרושה לו כדי לעבור שינוי באופן פרטני או קבוצתי. "במהלך הטיפול נחשף הילד לאפשרויות ביטוי כמו נגינה, אלתור בכלי נגינה וקול, שירה, חיבור שירים והאזנה, כשהמטפל, השותף ליצירה, בוחר להתערב באופן מוסיקלי ומילולי לטובת התהליך", אומרת גילה סיני, מטפלת במוסיקה.
"לדוגמה, ילד המפגין התנהגות תוקפנית יקבל לגיטימציה לשחרר ולבטא רגשות כעס ותסכול באמצעות נגינה על תופים. התיפוף יכול להיות גם אמצעי ליצירת מיומנויות של ארגון וקואורדינציה וליצירת תחושה של אחדות בקבוצה".
"התוף הוא גם כלי ידידותי לאימון מוטורי אצל ילדים עם קשיים בתחום זה: ילד שמכוון מקוש למקום המתאים במקצב מסוים נהנה מחוויה נורמטיבית של נגינה, במקום להרגיש שהוא עסוק בעבודה על מגבלותיה".
"בדומה לתוף, מבחר הכלים בהם משתמשים לטיפול במוזיקה מאפשר מבחר של גירויים למטרות טיפוליות שונות. בנוסף לקצב שמאפיין את כלי ההקשה, ישנם מרכיבים מוזיקליים נוספים כמו מלודיה, הרמוניה ועוצמה, שמאפשרים מגע עם תחומים רגשיים נוספים".
"בעשייה מוזיקלית משותפת", אומרת סיני, "מתרחש שילוב בין הקשבה ובין הבעה. כשילדים מאלתרים ביחד נדרשת מהם הקשבה בשילוב העזה ומוכנות לתפיסת מקום וזמן", היא מסבירה. "האינטראקציה המוסיקלית מאפשרת למשתתף בקבוצה ללמוד מהנוכחים כיצד להרחיב את הביטוי האישי באופן שתואם את השיחה המוזיקלית. בהמשך יכול הילד ליישם את המיומנות התקשורתית שלמד גם במפגשים שאינם מוסיקליים ומחוץ למסגרת הטיפול".
ביבליותראפיה
התהליך הביבליותראפי עם ילדים מאפשר להם לבטא רגשות מכל הסוגים באמצעות "מתווך": דמות מסיפור קיים או דמות שהם ממציאים (בכתיבה, בסיפור בעל פה, בציור, במשחק, בדרמה או בתאטרון בובות). "הדמות הבדויה מאפשרת להם לספר את סיפורם האישי מבלי לחשוש משיפוט, מחשיפה או מאשמה", מסבירה ד"ר שלומית ברסלר, ביבליותראפיסטית.
ד"ר ברסלר מביאה כדוגמה את טלי, ילדה בת חמש שסבלה מהזנחה רגשית והגיעה אליה לטיפול. "טלי הביאה למפגש הטיפולי את הסיפור אודות משה בתיבה, אותו למדה בגן לקראת חג הפסח. היא סיפרה את הסיפור שוב ושוב, ובכל פעם הדגישה את החום והנועם שחש משה התינוק בזמן שאמו, אביו ואחותו, עטפו אותו בשמיכות רכות והניחו אותו בתיבה. היא אף ציירה את הסצינה שבה מניחים בני המשפחה בעדינות את משה העטוף בתיבה. אחר כך היא החליטה להיות משה וביקשה ממני לעטוף אותה ולהניח אותה בין הכריות, על השטיח. היא שכבה והתנדנדה 'כמו על הגלים', כך היא אמרה לי".
"באמצעות דמותו של משה", אומרת ד"ר ברסלר, "טלי ביטאה ואף מימשה בסיפור ומשחק את כמיהתה לחום ואהבה של משפחה. בנוסף, היא המחישה את חוויית הנטישה המלווה אותה, מבלי שתיאלץ לדבר עליה באופן מפורש וישיר. הביטוי בסיפור ובציור אפשר לה פורקן, וההתנסות שצמחה ממנו יצרה עבורה חוויה מתקנת ומנחמת".
לחלק א'»
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: