כפי שמבוגרים מביעים את עצמם באופן טבעי במילים, פעוטות וילדים מביעים את עצמם בצורה הטובה ביותר באמצעות משחק. לצעצועים שהם בוחרים ישנה משמעות, וכך גם לאופי המשחק שלהם. הנחה זו מאפשרת לשדרג את הנושא לממד הטיפולי: כפי שטיפול פסיכולוגי במבוגרים נעשה באמצעות שיחה, כך ניתן לטפל בפעוטות ובילדים בשיטת התראפיה במשחקים.
ד"ר סוזי קגן, מורה לתראפיה במשחקים, הגיעה לארץ לאחר שנים רבות של לימודים ועבודה בתחומים אלה בארצות-הברית. היא הופתעה לגלות שבארץ הנושא פשוט לא קיים ופתחה קורס ראשון למטפלים במשחק באוניברסיטת בר-אילן.
כיצד את מגדירה משחק?
"עולם הילדים הוא עולם קונקרטי, מוחשי, ולכן משחק הוא המדיום הטבעי שבו הם משתמשים על מנת לתקשר. עבורם הצעצועים הם המילים והמשחק הוא שפה".
מהו טיפול במשחקים?
"טיפול במשחקים לילדים הוא בדיוק כמו טיפול פסיכולוגי עבור מבוגרים. המשחק בצעצועים עבור הילד הוא דרך טבעית לתקשורת, כפי שאצל המבוגר השיחה היא הדרך הטבעית ביותר לתקשורת. בחדר המשחקים משתמש הילד בצעצועים כמילים ובמשחק כשפה שלמה".
"כאשר ניתנת לילד אפשרות לתקשר או לשחק את מה שהוא מרגיש ו'לומר' למטפל שמבין אותו מה עובר עליו, תחושתו משתפרת לאחר שהוסר מעליו הנטל הרגשי שלא הצליח לתת לו ביטוי מילולי".
"מבוגרים רבים בוודאי חווים את אותם הדברים כשמשהו מטריד אותם או גורם להם לחרדה ודאגה. הם מספרים על תחושתם למישהו שבאמת מבין אותם ואיכפת לו מהם. כך הם מקבלים הרגשה טובה יותר. התוצר הנלווה הוא שיפור היכולת להתמודד עם אותה בעיה או משבר. הטיפול במשחקים מהווה מצע טיפולי זהה עבור ילדים. בעזרת בובות, ארגז חול, צבעים, ומגוון רחב של צעצועים, יכול הילד לבטא את מה שהוא חושב או מרגיש".
"המשחק בצעצועים עבור הילד הוא דרך טבעית לתקשורת, כפי שאצל המבוגר השיחה היא הדרך הטבעית ביותר לתקשורת"
עולם משחקי טבעי
ד"ר קגן מציינת את השוני שעברו משחקי הילדים בדורות האחרונים, ממשחק בקבוצה למשחקים אינדיבידואליים, דבר שמשפיע על התפתחות הקשרים החברתיים אצל הילדים של היום.
לימוד שיטת הטיפול במשחק
שיטת הטיפול במשחק (Play Therapy) קיימת בארצות הברית למעלה מ-20 שנה. שיטה זו הפכה ללהיט טיפולי בילדים, והיא נחשבת היום לאחת השיטות המועדפות עבור ילדים בגיל שנתיים עד עשר.
ישנם ילדים שאינם מתחברים לדרמה, אחרים אינם מרגישים בנוח עם אמנות,
תנועה או מוזיקה, אולם רוב הילדים מצליחים להתבטא דרך עולמם הטבעי - משחק.
בארצות הברית ובבריטניה ישנם מסלולי לימוד בתחום הטיפול במשחק, החל מתואר ראשון ועד לדוקטורט. בישראל נפתח השנה הקורס הראשון לתראפיה במשחק באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה ללימודי חוץ של העבודה הסוציאלית, ובמכללה החרדית בירושלים.
בשני הקורסים לומדים בוגרי תואר ראשון ממגוון תחומים, שאהבתם לילדים ולמשחק והרצון להפוך למטפלים במשחק הובילה אותם להשתלם בתחום. בשני המוסדות הללו השיטה הנלמדת היא על פי קארל רוג'רס, שיטה שהוכחה כמניבה תוצאות מדהימות אצל ילדים שסובלים ממגוון קשיים רגשיים והתנהגותיים. שיטה זו מתאימה לגננות, יועצות בתי ספר ומורות לגיל הרך, מנחי הורים, מדריכים במתנ"סים ועוד.
"כשהיינו ילדים רובנו הגיע הביתה מיד בתום הלימודים, ואחרי האוכל הכנו שיעורי בית ויצאנו לשחק עם ילדי השכונה. שיחקנו משחקים רבים, כגון 'מלכת היופי', מחניים, גולות, חמש אבנים ועוד. במשחקים התווכחנו, ערכנו משא ומתן, רבנו, השלמנו והתאמנו על כל קשת המיומנויות החברתיות", היא מזכירה.
"עולמם הנוכחי של הילדים מלא ברובו בשעות צפייה בטלוויזיה או במשחקי מחשב. שאר הזמן מוקדש לחוגים, בהם מנחים את הילדים, מעשירים את עולמם האינטלקטואלי ומעודדים אותם לאינדיבידואליות. ומה על אותן מיומנויות חברתיות? מתי ניתנת לילדים הזדמנות לחוות, להתאמן ולשפר את מיומנויותיהם בתחום כה מורכב ובין אישי זה? אחת הטכניקות של טיפול קבוצתי במשחק ספציפית מאוד לנושא זה".
ד"ר קגן לקחה את עקרונות הטיפול במשחקים ובנתה מודל ישראלי לטיפול הקבוצתי במשחק. במודל זה מרכיבים קבוצה משניים עד ארבעה ילדים בני אותה קבוצת גיל, ויוצרים עבורם עולם משחקי טבעי ונוח. ביחד עם המטפל מסייעים להם לעבד ולשפר את המיומנויות החברתיות ולהתאמן עליהן לקראת חייהם הבוגרים. בדרך זו מלמדים את הילדים להתמודד עם סיטואציות חברתיות שונות, ומדריכים אותם איך להשתמש בהצלחותיהם בחיים שמחוץ לזמן הטיפול.
האם כל ילד זקוק לטיפול במשחקים?
"רוב הילדים חווים קשיים שונים בתקופות שונות בחייהם (בבית, בבית הספר, עם חברים, בתקופות פרידה או גירושי הורים, לאחר טראומה וכדומה). ברוב המקרים קשיים אלו מלווים בהתנהגויות המעוררות את דאגת ההורה. לפעמים גננת או מורה יכולות להסב את תשומת לבם של ההורים. ישנם ילדים שיזדקקו לסיוע זה או אחר בתקופות אלו או אחרות בחייהם".
"אם ההורה, המורה או רופא הילדים מודאגים בקשר להתנהגותו של הילד או לקשיי הסתגלותו בתחומים מסוימים, טיפול במשחקים ישמש ברוב המקרים כאחת האלטרנטיבות המומלצות ביותר על מנת לסייע לילד בתקופה זו. הטיפול במשחקים מומלץ לילדים החל מגיל שנתיים ועד גיל עשר".
להבין את התנהגות הילד
"אמא, תראי, אני עף!"
"אתה לא באמת עף, חמודי, נכון?"
כשילד או ילדה משחקים במשחקי דמיון עם הורה, מתרחשים דברים מופלאים. הילד מביא את רעיונותיו מעולם התוכן הפנימי, מניסיונו, מחוויותיו, ממציא ומשחק, ולהורה זוהי הזדמנות נפלאה לכבד את החשיבה והדמיון של ילדו. אפשר ליהנות מרגעים אלו, בעיקר כשמשתדלים להימנע מביקורת. כשמעורבת גישה ביקורתית ושיפוטית, המשחק נהרס והזדמנות מופלאה הולכת לאיבוד.
משחקי 'כאילו' ברובם הם חיקוי המציאות. העמדת פנים היא הדרך של פעוטות לבטא את המודעות העצמית שלהם, וזו גם תחילתה של התפתחות חוש ההומור והשעשוע. לכן לא כדאי להיות רציניים כל כך כשמשחקים ב'כאילו'. כדאי לשתף פעולה, להצחיק, להתעניין, לחזק את הילדים בבחירה שלהם. לצעצוע שבחרו יש משמעות, זהו העניין שלהם, זוהי חקירתם. כדאי לתת להם להתעמק בו.
הפסיכואנליטיקן ויניקוט טען כי היכולת להתרכז במשחק מבשרת על תחילתה של היכולת להתרכז במחשבות, ביצירתיות, בעשייה. לכן כדאי לטפח את היכולות הללו, לעודד אותן ולכבד את הדרך בה הן מתרחשות.
"ההורה לומד להבין את המסרים הרגשיים שילדו מנסה להעביר ולומד להתבונן על העולם דרך עיני הילד"
מה מיוחד בהדרכת הורים על פי שיטת הטיפול במשחקים?
"על פי מודל הדרכת ההורים, בשיטת הטיפול במשחקים שפותחה בארצות-הברית ישנה התערבות התנהגותית בהתפתחות הפסיכו-חברתית של ילדים בני שנתיים עד עשר, כאשר ההורים הם הנציגים הטיפוליים בילד".
"באופן אינדיבידואלי או בקבוצות של שמונה עד עשרה משתתפים, עוברים ההורים הכשרה לשחק עם ילדיהם בשיטות המקובלות בטיפול באמצעות משחק, תוך הכוונה ופיקוח של מטפל במשחק המוסמך על ידי הארגון לטיפול במשחק APT)). המטפל מלמד את ההורים ליצור עבור ילדם סביבה מבינה, מקבלת, מכילה, ובעיקר סביבה שאינה שיפוטית, כשהמטרה העיקרית היא חיזוק הקשר בין ההורה לילדו".
"שיטה זו נפוצה בארצות הברית, וב-20 השנים האחרונות נמצאו יותר ויותר אוכלוסיות הורים שהוכשרו להיות 'הנציגים הטיפוליים' של ילדיהם.
ההורה עובר הכשרה בת עשרה מפגשים שבועיים, בני שעתיים כל אחד, ובה הוא לומד לשקף רגשות, להציב גבולות ולהקשיב לצורכי הילדים. הוא לומד איך להתייחס ולהבין את התנהגות ילדו בחייו היומיומיים".
"ההורה לומד להבין את המסרים הרגשיים שילדו מנסה להעביר ולומד להתבונן על העולם דרך עיני הילד. לימוד זה מוביל להורדת ציפיות לא ריאליות מהילד ולשיפור התקשורת ומערכת היחסים ביניהם".
"ברוב המקרים נצפתה ירידה בהתנהגות אגרסיבית אצל הילדים ועלייה בתחושת הביטחון בחיק המשפחה. השיטה הוכחה כמצליחה באופן מדהים גם בתרבות הישראלית, ומניבה תוצאות דומות לאלו שהתקבלו אצל הקבוצות האמריקאיות, הן אצל ההורים והן אצל הילדים. ההורים דיווחו על שיפור ביחסיהם עם ילדיהם, ירידה בהתפרצויות זעם ואלימות והשפעה חיובית ישירה על הדינמיקה המשפחתית".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
