כיום, עם הפתיחות בנושאים הקשורים לנפש והפרעות נפשיות, הפך נושא הדיכאון אחרי לידה למוכר ומדובר הרבה יותר מבעבר. אולם, קיים נושא נוסף, משמעותי גם הוא לנשים, שכמעט ואינו מדובר. כוונתי לנושא התהליכים הנפשיים שעוברים על נשים במהלך ההריון והפרעות פסיכיאטריות הקשורות לתקופת ההריון. הפרעות אלה אינן נדירות, ובעלות השפעה כוללנית - על האישה ההרה, על העובר, וכנראה שגם על מהלך ההריון. סוגיה נוספת היא אופן הטיפול בבעיות והפרעות מסוג זה. שאלת הטיפול התרופתי, כן או לא ומתי, מתחדדת וראויה לדיון מעמיק.
תהליכים נפשיים בהריון
כפי שידוע לעוסקים בתחום בריאות הנפש, וגם למי שלא, מעבר לתכנים הידועים לנו או הקיימים בסמוך למודע, קיים רובד נוסף, עולם רחב, ולעיתים אף סוער, אליו אנחנו לא מודעים, או מודעים רק לפרקי זמן קצרים, ורק לחלק ממנו. עולם זה מתהווה במהלך חיינו, ומתחיל להיווצר עם לידתנו. לדמויות שאנחנו פוגשים לראשונה בעולם תפקיד משמעותי, במיוחד בעיצוב עולמנו הפנימי.
במהלך ההריון מתרחשת מעין רעידת אדמה בעולם הפנימי שלנו. לעיתים היא מינורית ולעיתים חזקה יותר. תכנים שהיו מודחקים היטב עולים ולעיתים מציפים את האישה ההרה.
בספרה "הריון, העולם הפנימי", משתמשת המחברת, יונה רפאל לב, בדימוי של ממברנה חדירה למחצה שקיימת בין החלק המודע לבין התכנים הללו. במהלך ההריון הממברנה הזו הופכת להיות חדירה הרבה יותר, ומטענים, זיכרונות חוויות וקשיים מהעבר צפים ועולים. עיקר התכנים הם אלה קשורים לינקות אותה חוותה האישה שעומדת להיות אם, ליחסים שלה עם דמויות הוריות, בעיקר עם אמה, ועם דמויות משמעותיות אחרות בינקותה וילדותה המוקדמת.
באופן לא מפתיע אחד התחומים העיקריים שמעסיקים אישה הרה הוא נושא האמהות. ייצוגים פנימיים של דמות האם, שנבנו במהלך השנים, עולים וצפים
אילוסטרציה: ASAP photos
מה הם אותם תכנים המעסיקים אישה בהריון? באופן לא מפתיע אחד התחומים העיקריים שמעסיקים אישה הרה הוא נושא האמהות. ייצוגים פנימיים של דמות האם, שנבנו במהלך השנים, עולים וצפים. ייצוגים אלה בנויים מהתנסויות של אותה אישה עם אמה ומחוויות הקשורות בנשים אחרות שתפקדו כאמהות. במודע יש עיסוק בשאלות כמו איך אני אהיה כאמא, האם אהיה דומה לאימא שלי? האם ארצה להיות דומה לה?
העיסוק בעובר
תהליך נוסף המתרחש בנפשה של האישה ההרה הוא העיסוק בעובר, ויצירתו של העובר הדמיוני. התינוק הדמיוני התחיל להיווצר עוד לפני ההריון, אולי עוד בתקופת ילדותה של אותה אישה, כאשר שיחקה בבובות ופגשה תינוקות ואימהות. התהליך מתחזק במהלך ההריון. סביב אמצע ההריון התהליך הופך מודע והאישה מתחילה לבנות לה תאור של העובר-התינוק שעומד להיוולד.
מחשבות על איך יראה, אילו תכונות יהיו לו, איך יהיה הקשר איתו צפות ועולות. הציפיות ניזונות מהעולם הפנימי של אותה אם לעתיד. העיסוק בתינוק הדמיוני יורד לקראת הלידה, כמעין הכנה למפגש עם התינוק האמיתי. במהלך ההריון ואח"כ אחרי הלידה נעשה עיבוד של התכנים הללו. המשימה של האישה ההרה והאם החדשה היא להצליח לעבד ולארגן תכנים אלה, לחבר אותם למציאות החיים, לתינוק האמיתי שנולד.
שינויים גופניים
תהליכים אחרים הקורים במהלך ההריון קשורים לשינויים הגופניים הגדולים והמהירים שמתרחשים בהריון והצורך לעבד אותם. בהשוואה לגיל ההתבגרות, שאז מתפרשים השינויים על פני מספר שנים, בהריון השינויים מתרחשים תוך חודשים ספורים. במקביל לשינוי החיצוני הנראה, האישה צריכה לבצע שינוי מהיר של הדימוי הגופני שלה ולהסתגל לדימוי החדש. כאן יבואו לידי ביטוי בעיות בדימוי הגופני ובקשר של אותה אישה עם גופה.
לדוגמה, נשים עם בעיות בדימוי הגופני, כמו נשים שסובלות מהפרעת אכילה, יתקשו להתמודד עם שינויים אלה. נשים אלה חשות באופן מודגש תחושה של איבוד שליטה על גופן, או תחושה שהגוף כאילו כבר לא שלהן. הן יכולות להקצין את הפרעת האכילה בניסיון לקבל חזרה את השליטה על הגוף.
יש לזכור כי מדובר לא רק בשינוי בצורת הגוף, אלא בתקופה ייחודית, בה בתוך הגוף גדל יצור חי. עובר הוא חלק מגוף האישה ויחד עם זאת משהו נפרד ובעל חיים משלו. לעיתים נשים יבטאו בקול תחושת ומחשבות כמו "אני מרגישה שיש לי פולש בבטן" או "חייזר גר לי בגוף".
בחלק מהמקרים מתעוררים קשיים, וחלק מהנשים יסבלו מתסמינים של דיכאון או חרדה עד הפרעות פסיכיאטריות במהלך ההריון. במחקרים שונים בספרות הרפואית נמצא כי מדובר באחוז לא מבוטל של נשים. אחוז הנשים ההרות הסובלות מתסמינים חרדתיים או דיכאוניים נע בין 10% ל-26% בקרב נשים מאזורי מצוקה. חלק מנשים אלו ימשיכו ויסבלו מהתסמינים גם לאחר הלידה.
כשמדברים על תסמינים דיכאוניים הביטוי יהיה תחושה של עצב, מועקה, חוסר הנאה. לעיתים אי שקט, חוסר מנוחה, לעיתים ירידה באנרגיה בכוחות ובפעילות עד התפתחות דיכאון מג'ורי
אילוסטרציה: ASAP photos
באחד המחקרים נמצא ש-46% מהנשים שסבלו מתסמינים דיכאוניים במהלך ההריון סבלו מתסמינים דומים בשבועות שלאחר הלידה. עוד נמצא כי תסמינים חרדתיים בהריון מהווים גורם סיכון להתפתחות דיכאון לאחר הלידה. למצבה הנפשי של האם יש השלכות גם על המצב הגופני, ויתכן שגם על העובר. נמצא כי נשים עם תסמינים דיכאוניים וחרדתיים בהריון סבלו יותר מבעיות גופניות בזמן ההריון, נזקקו ליותר ימי מחלה בזמן ההריון וביקרו יותר אצל רופא הנשים. נשים אלה הביעו יותר פחד ודאגה לקראת הלידה עם עליה בשיעור הניתוחים הקיסריים המתוכננים.
מחקרים שבדקו אימהות שנחשפו לגורמי דחק קשים, לתקופה ארוכה במהלך ההריון, מצאו השפעה על התינוקות שנולדו לנשים אלה. רוב המחקרים הללו בדקו נשים באזורים מוכי אסונות או מלחמות, ויש לשער כי כאשר מדובר בתקופות קצרות יותר ובגורמי דחק חזקים פחות, ההשפעה על העובר אינה כה משמעותית.
מה ההסתמנות הקלינית באשה בהריון?
כאמור, מודבר בטווח רחב של חומרה, מתסמינים קלים עד הפרעות פסיכיאטריות על פי ה-DSM. ההסתמנות הקלינית יכולה להיות תחושה של מתח מתמיד, מועקה, חרדה ניכרת ופחדים לקראת בדיקות בהריון, עיסוק ממושך ומטריד בממצאי הבדיקות, חששות מעיקים לשלום העובר, עד כדי ירידה בתפקוד. לפעמים נלווים תסמינים גופניים של חרדה: דפיקות לב, קוצר נשימה, אי נוחות בבטן, בחילות, הקאות, שלשולים, סחרחורת, באופן התקפי או מתמשך.
במקרים אלה חייבים קודם כל לברר האם יש סיבה גופנית לתסמינים. כשמדברים על תסמינים דיכאוניים הביטוי יהיה תחושה של עצב, מועקה, חוסר הנאה. לעיתים אי שקט, חוסר מנוחה, לעיתים ירידה באנרגיה בכוחות ובפעילות עד התפתחות דיכאון מג'ורי. יש קושי לאבחן דיכאון וחרדה במהלך ההריון. הקושי נובע ממיסוך מסוים של "תסמיני ההריון". לדוגמה, הפרעות שינה (אינסומניה) שכיחות בדיכאון וגם בהריון. דרושה בדיקה מכוונת בכדי להבחין אם מדובר בהריון תקין או תסמין של דיכאון או חרדה.
בכל מקרה, אם בעבר הייתה נטייה לפטור אישה בהריון שמתלוננת על חרדה או סובלת מדיכאון במשפטים כמו "מה את רוצה? את בהריון" או "תעזבי, אחרי הלידה זה יעבור", היום ברור שיש להתייחס לתסמינים אלה, לאבחן ולטפל בהתאם.
טיפול מתחיל מפסיכותרפיה בלבד ומגיע עד שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. בהחלטה לגבי טיפול תרופתי יש לבדוק האם קיימת אינדיקציה ברורה לטיפול תרופתי, מהן האלטרנטיבות מבחינת בטיחות התרופה בהריון, מה היתה תגובתה של אותה אישה לתרופה מסוימת בעבר, ולעבוד מול מרכז המתמחה בייעוץ תרופתי בהריון.
העובר חשוף כנראה לא רק לתרופה אלא גם למצב הנפשי של אימו. בסופו של דבר מתבצעים שיקולי עלות מול תועלת. אם למשל ידוע שתרופה מסוימת עלולה לגרום בסיכון נמוך ביותר לבעיות מסוימות אצל העובר, לפעמים השיקול יהיה לטפל בכל זאת, כאשר ממליצים לאישה ההרה להיות במעקב הריון מכוון לסוג הבעיות שעלולות להתפתח.
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: