תרגילי אימפרוביזציה נהוגים בכל לימודי המשחק. עד היום משתמשים בטכניקות אלו שחקנים, כאשר הם מגיעים לגלם דמות חדשה או "טיפוס" שהם אינם מכירים, במהלך קריאת התסריט.
בשנה האחרונה עוברים סדנאות למשחק, באמצעות אימפרוביזציה, גם מנהלים ועובדים מהעולם העסקי. באמצעות חשיפתם לתהליכים ששחקנים עוברים, מצליחים אנשי עסקים להשיג תוצאות מסחריות טובות בהרבה.
הכניסה הראשונה של עולם המשחק להעסקים נעשתה לפני חמש שנים בניו יורק, באמצעות סדנאות תיאטרון לאנשי עסקים. בסדנאות אלו נחשפו מנכ"לים, מנהלים בדרגי הביניים, ראשי צוותים, עובדים ועוד - לעולם תוכן חדש ומיוחד. הם למדו כיצד שחקן נכנס לדמות אותה הוא צריך לגלם.
אם בעולם המשחק ה"אמיתי", לשחקן יש שהות ארוכה לבחון את דמותו בסיטואציות שונות עד שהוא מבין לעומק את מניעיה (חודש טרם העלאת המחזה או שלושה חודשים לפני הסרטת הסרט), הרי שעולם העסקים דורש פעולה אחרת. השחקן האמיתי נדרש לעתים לגלם את הדמות בתוך דקות מהרגע שמתברר לו מיקומו במשחק - ולפעמים אף פחות. לעתים יידרש מנכ"ל לשחק דמות בתוך שניות מהרגע בו הוא נכנס למשחק. קיים קושי משום שלא תמיד יש לו זמן להתכונן לדמות הזאת.
"תרגילי אימפרוביזציה נהוגים בכל לימודי המשחק".
אילוסטרציה: stock.xchng
האימפרוביזציה נועדה להכשיר מנהלים ועובדים בדיוק למצבים אלה. שיעורי אימפרוביזציה לשחקן נועדה במהותם לשחרר אותו מעכבות, להפוך אותו לאינטואיטיבי, ער לסביבתו ולבעל יכולת תגובה זריזה. באמצעות טכניקות פשוטות יחסית, יכול כמעט כל מנהל להיכנס לדמות ראשונה או לצאת מדמות שניה, כאשר הוא נדרש אליה.
ברור כי לא רק מהירות הכניסה לדמות חשובה. גם היכולת של אותו איש עסקים לזהות את התחושות של דמות זאת ולשקף אותן - קריטית מאוד. כמו השחקן המקצועי, גם נציג השירות ללקוח / איש המכירות / המנהל פועל בכמה רבדים שונים. עליו לדעת כיצד הדמות שהוא לובש פועלת (באסרטיביות, באמפטיה, בחנופה וכו'), ובו בזמן לזהות במהירות את ההתנהגות של הדמות העומדת מולו (לקוח כועס, לקוח המהסס טרם הקניה), לפענח את המניעים שלה (בעולם המשחק פעולה זו נקראת סאב טקסט) ולהגיב בהתאם.
בישראל תורה זאת, של שילוב בין דרמה מצד אחד ועולם העסקים מצד שני, מתפתחת מאוד בשנים האחרונות. הסיוע שיכול שחקן מקצועי להציע למנהל הוא עצום.
איש מכירות שעוסק בתחום הקוסמטיקה סיפר באחת הסדנאות כי שעתיים לאחר סיום הסדנה יש לו פגישה מאוד חשובה עם לקוח חדש. אולם, לקוח זה הוא " נודניק נוראי וטפיל - שקשה בכלל דמיין כיצד אני אהיה מסוגל לשבת איתו באותו שולחן ולעשות איתו עסקים". שנייה וחצי לאחר מכן, הציע חבר אחר לקבוצה לשחק את הדמות הזאת של הלקוח הבעייתי. הוא עשה זאת בצורה מאוד מכובדת - ואיש המכירות פשוט נשבר לרסיסים. הוא הרים ידיים במהלך התרגיל.
עתה הגיע העת להכניס אותו לדמות שנתפרה עבורו במיוחד. הפכנו אותו, בתוך דקות של "העמדה" לאדם רגוע, שלו עם ים של סבלנות. הדמות אותה הוא התבקש לשחק, פשוט היתה כזאת שלא מצליחים להרגיז אותה. לקח לו עוד עשר דקות נוספות והוא התחיל ללבוש את ה"מסיכה" שנתפרה במיוחד עבורו. שוב עלו שניהם לבמה ועתה - התוצאות היו מעט טובות יותר. התרגיל השלישי, עם כל מה ש"הלקוח" (ששוחק נאמנה על-ידי מנהל מכירות אחר באותה חברה) ניסה להרוס - נהדף בקלילות על ידי השחקן הראשי. הטלפון שהגיע למחרת בישר כי העסקה נסגרה וכי הלקוח לא באמת היה כזה נודניק, כפי שהוא חשב.
דוגמא שניה עלתה בקורס שנערך למנהלים בדרגי הביניים. אחד ממנהלי החברה סיפר כי הוא עתיד לשבת עם מנכ"ל החברה ולדווח לו על תוצאות המחלקה שלו. ברם, באותו רבעון התוצאות לא היו טובות במיוחד. זאת ועוד, הוא סיפר לנו כי הוא מאשים את המנכ"ל עצמו בכך שלא סיפק לו את האמצעים לעמוד במטרה וביעדים. הפעם, באמצעות הכנסה מוקדמת לתפקיד - הסימולציה הראשונה היתה מעולה. הקבוצה התבקשה למנות את כל הנקודות שחשוב היה שהמנכ"ל יידע עליהם, את סדר העלאת הדברים, את חשיבות ההאשמה שייטול על עצמו אותו מנהל ואת החשיבות של האישום כנגד המנכ"ל. הקבוצה, שהכירה את המנכ"ל היטב, הסבירה לאותו מנהל כי באם הוא ייצא בהאשמות - טוב לא ייצא מזה אלא רק דברים רעים. הם הגיעו למסקנה כי צריך לרכך את הדברים. צריך לאתר נקודות הסכמה משותפות לשניהם. וכך, בסימולציה הראשונה שבוצעה, המנהל הצליח להשיג את שיתוף הפעולה של "מנכ"ל" החברה. בתרגול שהתרחש באותה סדנא המנהל ביקש לבצע את התפקיד שלו עוד מספר פעמים עד שהוא חש בטוח בדמות אותה הוא צריך לגלם. שבועיים לאחר התרגול האמיתי - והפעם מול המנכ"ל האמיתי - הוא התנהג כמו השחקן שגילם אותו על הבמה".
במשך השנים אנו מגלים כי שימוש באימפרוביזציות בעולם העסקים מצליח לפעול על מספר מישורים בו-בזמן, למול המשתתפים בתרגול.
"באמצעות טכניקות פשוטות יחסית, יכול כמעט כל מנהל להיכנס לדמות ראשונה או לצאת מדמות שניה, כאשר הוא נדרש אליה".
אילוסטרציה: stock.xchng
הפחתת כעסים: מנהלים שעוברים הדרכה באימפרוביזציה מצליחים פעמים רבות להוריד מתחים וכעסים על ידי כך שהם פורקים אותם בצורה מושכלת וחכמה. לעתים הם ייפרקו כעסים אלה בינם לבין עצמם ולעתים זה יהיה למול לקוחות קשים ומרגיזים. עדיף, כמובן, להוריד את המתח על ידי תרגיל על במת התיאטרון ולא במציאות, למול לקוח אמיתי, בשר ודם.
הורדת מתחים: לא פעם ולא פעמיים ניצלו מנהלים את הבמה ליצירת זירה חכמה לניסוי וטעייה. אם אחד מהם היה אמור למצוא את עצמו בסיטואציה לא מוכרת לו, הוא יכל לדמות אותה על גבי הבמה, ועל ידי כך להכין את עצמו אליה פסיכולוגית.
העלאת רמת המוטיבציה: לא קשה לדמיין כיצד מנהל שחוק מצליח להגיע לרמות ביצועים גבוהות מאוד לאחר שהוא משתתף באימפרוביזציה. בתהליך היצירה עצמה הוא מקבל אנרגיות חיוביות ורותם את עצמו למשימה.
איתור טכניקות עבודה נוספות: במהלך המשחק למול שחקנים נוספים, מוצאים את עצמם המשתתפים נחשפים לשיטות עבודה נוספות. הרי כל אחד מהם מגיע עם דיסציפלינה עצמאית שהוא, משך השנים, פיתח לעצמו. כעת, יש אפשרות להציג דיסציפלינה זאת ולבדוק, למול קהל, האם היא טובה כמו שהוא חשב.
לימוד הצד השני: נדמה כי רק באמצעות כניסה לדמויות שונות, ניתן להבחין בקיומם של צדדים רבים לאותה סיטואציה. נדמה כי רק כשאיש המכירות הופך ללקוח על במת האימפרוביזציות, הוא מצליח להבין באמת את לקוחותיו ולשים עצמו בנעליהם. כך, היכולת הבסיסית שלו להבין את הלקוח בתהליכי הקניה - עולה, ויחד איתה עולים אחוזי הסגירה שלו.
כניסה ויציאה מדמויות: למנהל יש תפקידים רבים מאוד. החל מאלה שהוא מגלם על הבמה הפנימית בתוך הארגון, דרך תפקידיו מול ספקי החברה וכלה בתפקיד שיועד לו למול לקוחות החברה. לעתים, בתוך שעת עבודה אחת הוא מדבר בטלפון עם שני ספקים, נפגש עם לקוח אסטרטגי של החברה וגם מצליח לדבר לשלוש דקות עם מנהל המחסנים שלו. בכל שיחה (טלפון או פרונטלית), המנהל מקבל על עצמו תפקיד אחר. היכולת שלו להיכנס ולצאת מדמויות, כמעט בהפרש של שניות, עולה כשהוא מתאמן על תהליכים אלה באמצעות האימפרוביזציות.
עידוד ללקיחת סיכונים: השקן מסתכן. על הבמה בכלל ובאימפרוביזציה בפרט . אין לו מושג מה יקרה בעוד רגע. מה יהיה הצעד הבא של האדם הפועל מולו (בדיוק כמו בחיים). בתרגולי המשחק המשתתפים לומדים לא לחשוש מלקיחת סיכונים, ואפילו ליהנות מכך.
שיפור הביטחון העצמי: במסגרת תרגילי התיאטרון, המשתתף לומד לשחרר עכבות ולא לפחד לשים עצמו לצחוק. הדבר גורם לתחושת שחרור שמשפרת את רמת הביטחון העצמי לאין שיעור.
העבודה בצוות: ." No man is an island ". בתרגילי האלתור לומדים דרך התנסות את חשיבותה של עבודת צוות להצלחה (של המכירה, העסקה ואפילו הזוגיות).
שיפור היצירתיות: אני מאמינה שכל אדם מסוגל ליצירה. במסגרת משחקי האימפרוביזציה, רבים מהמחסומים שבנינו במהלך השנים נופלים וליצירתיות יש מקום להשתחרר ולהתבטא. איזו תרומה נפלאה זו לעולם העסקים ולחיים בכלל!
לסיכום, נראה כי בשנים הקרובות יותר ויותר חברות ייכנסו לעולם הדרמה, הפסיכו-דרמה והאימפרוביזציות. כך יותר מנהלים ובעלי תפקידים יהיו מוכנים כמעט לכל מצב בעולם האמיתי, מצב שתורגל בחממה נייטרלית.
