הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter
כבר כמה שנים מתנהל לו בכיכר דיזנגוף בתל-אביב שוק עתיקות מתוק להפליא, מין שלוחה קטנה וקסומה של שוק הפשפשים היפואי. תוכלו למצוא שם את הסרוויס שחלמתם עליו, קופסאות תכשיטים, כיסאות מתנדנדים, כפיות מכסף ואגרטלים מצוירים ביד ששרדו לפחות חמישה עשורים והכול בריח של פעם.
שם, בשוק, אפשר למצוא גם את האספנים. אפשר לזהות אותם מרחוק ולהתבונן כיצד הם עוברים בין הדוכנים, נוגעים, מריחים, מחפשים חותמות, תאריכים, הקדשות נסתרות. הם יודעים בדיוק מה לחפש ואיפה. הם עושים זאת כבר שנים. פעם, זה כלל ידוע, היה הרבה יותר טוב.
"ללא ספק מדובר בהתמכרות", אומר יעקב דץ. "חפצים עתיקים גורמים לאספן לאבד קצת משפיות דעתו. זר לא יבין זאת. זה סוג של אטרף". שלושים שנות אספנות יש מאחוריו. זה התחיל בריהוט עתיק ולאט לאט הוא החל אוסף מכל הבא ליד.
כיום הוא מציג את האוסף שלו בגלריה שבביתו, במושב קדימה, ובמקביל הוא מתפעל אתר אינטרנט שוקק תחת השם "אספן ישראלי". האתר כולל מטבעות, בולים, גלויות, נברשות, כלי כסף, תיבות תכשיטים, כלי פורצלן וקרמיקה, ספרים, מסמכים - אלפי פריטים, 300 מהם מוצעים למכירה גם ב-ebay, כך הוא מספר בגאווה.
עיקר האוספים הנמצאים ברשותו של דץ עוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל והפכו אותו, לדבריו, לסוג של אוניברסיטה מהלכת. הוא יודע להבחין בין פריטים מתקופות שונות ולמקם אותם על רצף ההיסטוריה. ממש היום רכש סכין לפתיחת מכתבים משנות ה-30. הסכין עשוי שנהב, עם ציור של גמל וקבר רחל וכיתוב "ירושלים". "עכשיו זה הרגע של אחרי שבו אפשר להתענג על הרכישה", הוא נשמע נלהב, "ואני יודע שלפחות היום, אני רגוע".
"בשנייה שהעבודה (על פריט) נגמרת, אני כבר רוצה לעבור הלאה, לדבר הבא. למדתי לא לפתח סנטימנטים"
משמאל לימין: אוסף פרטי - לי טוסטון עדני ו-In&Out
חפצים עם נשמה
איזה תכונות יש לו, לאספן? ובכן, מדובר באדם סקרן שמוצא תשוקה של ממש בעצם הנבירה ובחיפוש אחר הפריט, וכשהוא נתקל בפריט הזה, מסביר דץ, הוא מאבד את שיווי המשקל ומוכן להתפרע. הכול כדי להשיג את החפץ, בין אם מדובר בשעון אורלוגין, בשולחן כתיבה מפורמייקה או במזלג חלוד.
המחיר לא משחק כאן תפקיד. זה הלב שמכריע. אגב, זאת בדיוק הסיבה שבגללה על האספן להצטייד בכישורים המתאימים שיאפשרו לו מפעם לפעם להסתיר מסעי רכישות מטורפים מדי מזוגתו, כך לדברי דץ.
"משום מה, יוצא שרוב האספנים שמגיעים אליי הם גברים, ולא פעם קורה שאומרים לי: 'תשמע, אני פה עם אשתי. אני לא אקח את זה עכשיו כי היא תהרוג אותי, אבל תשאיר לי את זה בצד. אני אחזור אחר כך'", הוא מספר וצוחק. "אני מזהה אספנים שמגיעים אליי.
אפשר לראות איך הם מחזיקים את החפצים, איך הם נוגעים בהם, מסתכלים על הפרטים הקטנים. אלו אנשים שיש בהם לפחות שמץ של רומנטיקה ויותר מזה, כמיהה אל מה שהפך כבר לנוסטלגיה".
לשאלה מה הסוד שטמון בענתיקות למיניהן תשובתו נחרצת: "חפצים עתיקים הם חפצים עם נשמה", הוא אומר. "הנה, יש לי כאן קופסת גפרורים ישנה ואני מתבונן בה ומתפעם מכמות העבודה שהושקעה בה, המחשבה על כל עיטור.
היום עושים דברים כאלה ביציקות, בלי מגע יד אדם. פעם זה לא היה ככה. זו בדיוק הסיבה שחפץ עתיק לעולם לא תקרצפי, כי הלכלוך והאבק הם חלק ממנו". לשכבה הזאת, מסביר דץ, קוראים פטינה ואספן אמיתי יידע להעריך אותה ולשמור עליה מכל משמר.
"לפעמים באים אליי אספנים עם חברים או בני זוג שלא שותפים לעולמם. הם לא מבינים, אין להם את הברק בעיניים שיש לאספן אמיתי שעומד מול מכונית צעצוע מפח, ורק רוצה להריח אותה ולמשש את הפח, כדי להרגיש את השנים שנצרבו בו".
"אנחנו גרים בבתים מודרניים, עובדים במשרדים, הכל מאוד מהיר ומנוכר. ברהיט ישן יש משהו חם שמחזיר אותנו לרגעים נעימים ושקטים"
איה אבן
נוסטלגיה רומנטית
"חפצים עתיקים משרתים סוג של געגוע", אומר שי אברהמי, העוסק בשחזור רהיטים עתיקים. "אנחנו גרים בבתים מודרניים, עובדים במשרדים, יושבים מול מחשבים כל היום, הכול מאוד מהיר ומאוד מנוכר. ברהיט ישן יש משהו חם שמחזיר אותנו לרגעים נעימים ושקטים של בית כמו שאנחנו זוכרים אותו, מפעם".
לבית המלאכה שלו בתל אביב קוראים "אז", ושם מחזיר אברהמי לחיים רהיטים ישנים. עכשיו יש לו בסטודיו ארון גדול. כבר חמישה ימים הוא עובד על כל פרט ופרט שלו, ולשם כך הוא מנסה להבין את הרהיט ואת התקופה שבה הוא נוצר.
"ככל שהרהיט שמגיע אליי במצב קשה יותר, ככל שהוא מפורק והרוס יותר, כך גדלה ההתאהבות בו", אומר אברהמי. "מצד שני, בשנייה שהעבודה עליו נגמרת, אני כבר רוצה לעבור הלאה, לדבר הבא. למדתי לא לפתח סנטימנטים".
ובכל זאת, יש לו בבית כמה פריטים שעליהם לא יוותר. שולחן אוכל משנות ה-50 שמצא זרוק ברחוב ושיפץ, כורסה משנות ה-30 שהיתה מרוסקת לגמרי בתוך ערימת אשפה וארון שנסגר בתריס שמישהו השליך, בלי להבין שמדובר באוצר של ממש, לפחות אם תשאלו את אברהמי.
ענתיקות- הטרנד החדש
נוסף לרהיטים שמגיעים אליו לסטודיו, אברהמי משוטט רבות בשווקים. שוק הפשפשים ביפו הוא אחד האהובים עליו. כדי לדעת לזהות את הפריט ששווה לטרוח ולהשקיע בו את מלאכת השיפוץ, העלות הגבוהה והטרחה שכרוכה בתהליך, אברהמי מציע כמה טיפים קטנים.
בראש ובראשונה - לאהוב. "צריך לבחור את הרהיט שעושה לך טוב, שמוצא חן בעיניך באמת, גם אם אתה לא יודע להסביר למה", הוא אומר.
השלב הבא, לדבריו, הוא לנסות לתהות על טיב הנגרות. לשם כך כדאי להציץ "פנימה" אל תוך הרהיט, לבחון את טיב הגילוף, האם העיטורים גולפו במיומנות ובעדינות והאם חלקיו הפנימיים של הרהיט נראים בנויים היטב.
אגב, לא רק בשווקים המסורתיים מתנהל הסחר בענתיקות. כמו בכל תחום בחיינו גם כאן יש לאינטרנט מקום של כבוד. מהאתר "אספן ישראלי", דרך פורומים מלאי חיים, ואפילו עד אתר yad2,
"לבחור את הרהיט שעושה לך טוב, שמוצא חן בעיניך באמת, גם אם אתה לא יודע להסביר למה"
אוסף פרטי - לי טורסטון עדני
כשמקבלים ירושה מהסבתא
אם כך, מי אמר שאי אפשר ליהנות משני העולמות? לעתים זאת החכמה כולה. ארונית עץ מהימים שהבריטים היו כאן ולצדה כיסא מפלסטיק ורוד זרחני. קארים ראשיד בשיק מנדטורי.
זה יצירתי, מעניין ומעוצב. מדובר בחיבור שיש בו את הניחוחות שמקרין רהיט עתיק, לצד טאץ' עכשווי מהוקצע. "השילוב האקלקטי בין פריטים ישנים וחדשים הופך לטרנד שתופס מקום של כבוד ברפרטואר העיצובי בארץ ובעולם", אומרת איה אבן, אדריכלית ומעצבת פנים. "אחידות סגנונית נתפסת לעתים כמשעממת וחד גונית, ולפיכך שילוב של חפצים מסגנונות שונים לצד פריטים עתיקים, יש בו משום אמירה עיצובית של ממש".
אם קניתם ענתיקה בשוק פשפשים, מצאתם רהיט זרוק ברחוב, הגרלתם מציאה באתר yad2 או סתם קיבלתם ירושה מסבתא, אבן מציעה כמה רעיונות כיצד להפוך אותם לאביזר מעניין לבית.
אם נפלה לידיכם, למשל, מכונת תפירה ישנה עם רגלי ברזל יפהפיות, הוסיפו לה פלטת זכוכית וקבלו שולחן מעוצב לחדר העבודה. זה גם הזמן לוותר על האגרטל ולהציב על השולחן בסלון מכונת כתיבה ישנה או טלפון חוגה מעניין.
את פינת האוכל אפשר להאיר בשנדליר זכוכית ישן, וארגז מסע שתקוע בבוידעם יכול להפוך לשולחן קפה בסלון או לארגז מצעים דקורטיבי בקצה המיטה בחדר השינה. ומעל לכל, השתמשו בדמיון, היו יצירתיים, ואל תחששו לנסות למצוא לחפץ ישן שימוש חדש. זה כל הקסם.
מתוך: נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה
מתנות, עדכונים ועוד כתבות מחכים לכם בעמוד הפייסבוק של מגזין נישה »