תעודת זהות:
שם: איתן קימל ומיכל קימל-אשכולות הקימו את המשרד ב-1986. מאוחר יותר התחיל לעבוד אצלם אילן כרמי, כסטודנט בשנה הרביעית ללימודיו, וב-1997 הצטרף אליהם כשותף.
חברים בעמותה: כן, מיכל גם פעילה
כתובת המשרד: רח' שלוש 27 נווה צדק, תל אביב. טל': 03.5176059.
לאתר האינטרנט»
כל מי שטייל בשנים האחרונות בשכונת נווה צדק בתל אביב, בהכרח הבחין באיזושהי פינת חמד חמימה ו"אחרת" בנוף העיר הגדולה. משרד האדריכלים קימל-אשכולות אחראי לחלק גדול מהפינות האלה בשכונה, אבל לא רק. קימל-אשכולות חתומים, בין השאר, על מרכז דוידסון ברחבת הכותל, מרכז דילר החדש באוניברסיטת באר שבע ופרויקטים רבים וטובים אחרים. לכל הדעות מדובר במשרד עם הישגים מרשימים, ואף על פי כן הוא לא תמיד מוכר, זאת משום שגם כשמדובר בפרויקט ענק, הוא נעשה בצניעות ראויה לציון.
כמו כל האדריכלים, גם לאנשי קימל-אשכולות יש דעות מוצקות על מצב האדריכלות הישראלית, אך שלא כמו כולם - הם גם פועלים כדי לשנות את מה שלא נראה להם. הם נלחמים נגד בניית מגדלי הענק בתל אביב, ובתערוכתם האחרונה הציגו עבודה בשם "תל אביב הייטס", פרויקט תיאורטי וביקורתי העוסק בשאלת אופייה המשתנה של העיר, לנוכח ריבוי המגדלים הנבנים בתוך המרקם הנמוך הקיים.
בקימל אשכולות מוחים נגד האדריכלות האייקונית שמחפשת רייטינג, תופעה שהם מכנים "תופעת בילבאו" - על שם ההצלחה המסחררת של המוזיאון שנבנה בבילבאו, והפך אותה בן לילה מעיירה ישנונית לאחד המקומות המתוירים בעולם. "תופעת בילבאו יצרה מצב של יצירתיות יתר, שמתבטאת באדריכלות צעקנית ורדודה, שמדגישה את הצורה על חשבון התוכן", הם טוענים. התשובה בעיניהם היא בפיתוח מה שהם מכנים "אדריכלות נוזלית", שמחברת את הפנים והחוץ, את האדם והסביבה בצורה מכובדת ונטולת ציניות.
מימין לשמאל: איתן קימל, מיכל קימל-אשכולות ואילן כרמי
מה גרם לך לרצות להיות אדריכל?
אילן:
מיכל: "תמיד אהבתי בניינים, זה ריתק אותי".
איתן: "בגיל מאוד צעיר הבנתי את זה כי יש לי דוד אדריכל, שהיה לו בית מאוד מדהים".
ספרו על העבודה הראשונה שלכם.
איתן: "העבודה הראשונה שלנו היתה בחיפה. התחלנו בעבודות קטנות, יותר מקומות ציבוריים, מסעדות, בעיקר עיצוב פנים. היתרון שלנו הוא שהמשרד התפתח בהדרגה, קיבלנו פרויקטים יותר ויותר גדולים ומורכבים, אבל אף פעם לא בקפיצות גדולות. למרות שאתה מתנסה במשהו שלא עשית קודם, הניסיון הקודם שצברת עוזר לך".
היה לכם חזון להפוך למשרד צמרת?
איתן: "לא. זה משהו שקשה לייצר. יש תקוות, אבל קשה לי להגיד איפה אני רוצה להיות בעוד עשר שנים".
איפה באמת הייתם רוצה להיות בעוד עשר שנים?
איתן: "הייתי רוצה לקבל פרויקטים יותר מעניינים כל הזמן, אבל לא בהכרח לגדול מבחינת כוח אדם. היום אנחנו עשרה, כולל שנינו. לא הייתי רוצה לאבד שליטה וקשר עם הפרויקטים".
מיכל: "אני מקווה שיהיו פרויקטים מעניינים ומאתגרים, וגם לפרוץ את הגבולות הגיאוגרפיים".
באיזה עבודה אתם הכי גאים?
איתן: "מבחינתי עד היום זה הדוידסון בירושלים - חוויה אדריכלית שאני מקווה שתחזור, מתוך העתיקות וסביבן. זה היה כל כך מאתגר".
מיכל: "אני חושבת שהדילר, עבודה בסביבת אוניברסיטה".
איפה ההנאה הכי גדולה בעבודה?
איתן: "תלוי. הסוד הוא לגלות את ההזדמנות האדריכלית בכל פרויקט, למרות שבכל פרויקט יש שלב של סבל. אנחנו מאמינים שלהיות מדויק, גם בקנה מידה של עיצוב פנים, עוזר בתכנון פרויקט של 20,000 מ"ר ולהפך. בעיצוב פנים אפשר להכניס שיקולים אדריכליים גם בקנה מידה של פרויקט גדול. כל הזמן עובדים עם פנים וחוץ מבחינת החומרים והפרטים".
על איזה עבודה הייתם מוותרים?
איתן: "בכל עבודה מתפתחת איזו אהבה-שנאה. אין פרויקט שהייתי עובר לצד שני של הכביש בגללו".
איפה השנאה בתהליך?
איתן: "מול הבירוקרטיה, העירייה. לבירוקרטיה וליזם לא אכפת מאיכויות בנייה, ובסוף אתה מנהל את המלחמה לבד. כל פעם זה מעצבן מחדש".
יש עבודה שאתה חולם לעשות?
אילן: "להראות לכולם איך עושים מגדל. זה אתגר מאוד מעניין דווקא בגלל שיש לנו ביקורת על הנושא. חובת ההוכחה עלינו".
מי הלקוחות שלכם? הייתם אומרים שזה משרד לעשירים בלבד?
איתן: "אנשים קשובים וטובים שנחבאים אל הכלים".
מיכל: "כאלה שמעריכים ארכיטקטורה. הארכיטקטורה שלנו עתירת עבודה, זה לא משהו שעושים צ'יק צ'ק, וברור שאם כולם היו מעלים את שכר הטרחה, רמת העבודה הכללית היתה עולה".
איתן: "המצב הוא שעובדים מעט כדי להספיק, וככה זה נראה. אם היה אפשר להגיע למצב של תעריף קבוע והבחירה היחידה היא האיכות, היה עדיף".
אילן: "אנשים התחילו להבין שאדריכלות טובה משתלמת. קרה שאנשים שהתחילו לשפץ הבינו שהם בעצם מחפשים איכות יותר גבוהה, ועברו אלינו למרות שזה באמצע התכנון".
מאיפה ההשראה?
איתן: "אתה חי בסביבה תרבותית ואדריכלית ששוטפת את כל העולם ויש בה תהליך אבולוציוני של דיאלוג. עולים מביאים איתם רעיונות ואנחנו גם מסתובבים המון בעולם ורואים פרויקטים מיפן ומהולנד, שבהן אנחנו מרגישים שעושים אדריכלות. זה משנה גם אותנו עם הזמן, יש איזה תהליך עולמי שבו גם החשיבה האדריכלית משתנה".ס
במה אתם מתמחים?
איתן: "מעבודות שמקוטלגות כעיצוב פנים ועד מגה פרויקטים של עשרות אלפי מ"ר. אנחנו משרד קצת מפונק. לא משרד של mass production אבל כן עושים פרויקטים ציבוריים ובתים שיש בהם המון אתגר ועניין. הרבה עבודה בנווה צדק - ההתחלה שלנו היתה בעצם ההתחלה של נווה צדק ב-86-87, כשבנינו את הבית שלנו ומשהו כמו 30 פרויקטים בנווה צדק".
תגדירו את מהות האדריכלות שלכם.
איתן: "אנחנו מנסים להיות מדויקים. לעשות את האדריכלות הנכונה למקום, לסיטואציה לתכנית".
מיכל: "זה משהו מקומי, ישראלי, עכשווי אבל שנשמר לאורך שנים. ההפך מקווים מקושקשים. אנחנו מנסים להיות צנועים. זה לא ארכיטקטורה שצועקת 'הנה אני פה', אלא כזו שמדברת בשקט וקשורה לסביבה".
איך מתנהלת העבודה במשרד?
מיכל: "הרבה מאוד בעבודת צוות. יושבים אנחנו ושאר אנשי המשרד ומתכננים".
איתן: "תמיד עוד מישהו במשרד עובד על הפרויקט".
מיכל: "אנחנו נותנים הרבה מקום לאנשים במשרד להשפיע ולתרום".
איזה תפקיד ממלא המחשב בתהליך התכנון?
איתן: "המחשב אצלנו הוא כלי תכנון לתלת ממד. בתערוכה ובדילר המחשנו את תהליך התכנון בעזרת קיר שלם שעליו אלפי בדיקות - פרספקטיבות ואינסוף מצבים אדריכליים. המחשב הוא כלי די ראשוני, גם בשלבים הקונספטואליים".
אתם מתייחסים ל-sustainability, לעקרונות של בנייה ירוקה?
איתן: "אנחנו שואפים לשם. מבחינת תבניתית ותרבותית אנחנו נמצאים בסביבה שאין בה שום תמיכה בדבר הזה. מערכות טכנולוגיות מתוחכמות יעלו הרבה ולא יחסכו אנרגיה. העשייה שלנו מתמקדת ברגישות הפנימית - במבני זכוכית כמובן שנטפל תוך התייחסות לאקלים, שמש היא אחד הנושאים המכוננים של הפרויקטים שלנו".
מיכל: "השמש, עובי הקירות... אנחנו מאוד קשורים לנושא".
מה רמת המעורבות שלכם בפרויקט - אתם מתכננים את הפרטים הקטנים או משרטטים קווים כלליים ונותנים לעובדים לעשות את השאר?
איתן: "יש דיאלוג, במיוחד מול לקוח פרטי. על פי רוב הלקוח מגיע אליך כי הוא מחפש משהו שהוא חושב שאתה יכול לתת לו. הדיאלוג מייצר דברים אינדיבידואליים ספציפיים לאותו פרויקט. מישהו יכול לבוא מבחוץ ולראות חוט מקשר בסדרת פרויקטים נפרדים - החוט המקשר הזה הוא אנחנו".
איך אתם מפרסמים את העבודות?
איתן: "התערוכה שעשינו במוזיאון רמת גן היה איזה טור דה פורס. אני מקווה שימשיכו לעשות תערוכות כאלו, כי נורא חשוב לנו שהאדריכלות תהיה בשיח התרבותי הישראלי. שתהיה איכות אדריכלית ושאנשים יעמיקו בנושא. מלבד זה יש מגזינים, ספרים שמתעדים את הפרויקטים שלנו".
להמשך הראיון עם איתן, מיכל ואילן»
מתוך: מגזין DO
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה