לאחרונה הוגש למשרד החינוך דוח ועדת מומחים לחינוך לגיל הרך של האקדמיה הלאומית למדעים במשרד החינוך, בראשות פרופ' פנינה קליין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. הדוח גובש מתוך אסופת מחקרים בעולם ובארץ שהתמקדו בנושא: קידום התפתחות קוגניטיבית, אישית וחברתית של ילדי הגן וחידוד ההבדלים בין גן הילדים לבית הספר.
מחקרים מראים כי אחד המשתנים החשובים המשפיע על הישגי ילדים הוא אופי האינטראקציה בינם לבין מבוגרים, המתחיל כבר לאחר הלידה וממשיך כמובן בגיל הגן. בגיל זה הילד לומד לעצב את דמותו כחלק מחברת הילדים, מעצב את תפיסתו ויוצר את התשתית הבסיסית ללמידה: כישורי שפה, מתמטיקה, אוריינות וכתיבה.
גננת שמעניקה לילד תחושת מסוגלות, מכבדת אותו, קשובה לצרכיו, מקיימת עמו שיח איכותי ומעניקה לו את ההרגשה שהוא חשוב - יוצרת תחושה חיובית חזקה אצל הילד. התנהגות זו בונה אצל הילד רצון ללמוד, להציע רעיונות ולשאול שאלות", מסבירה פרופ' קליין.
לדבריה, בגיל הרך יש להתייחס לשלושה היבטים חשובים בתהליך החינוכי: ההיבט המקצועי תוכני, הנוגע לתחומי הידע והמיומנות של הילד - כישורי שפה, הכנה למתמטיקה ואומנויות. ההיבט הסביבתי - המתייחס למשתנים כמו מספר התלמידים בכיתה והיחס המספרי בין הילדים למבוגרים. וההיבט השלישי, נוגע לאופי הקשר בין הצוות החינוכי של הגן לבין הילדים.
חשוב שילד בגיל הגן יידע שיש כל מיני סוגי שפות: שפה סיפורית, המאפיינת ספר קריאה; שפה של סיפור תנ"כי; שפה של שיר
צילום אילוסטרציה
האם מומלץ להתחיל בהוראה מובנית כבר בגן, או לאפשר לילד למידה מזדמנת?
בנקודה זו אין תמימות דעים, אומרת קליין. יש התומכים בהדגשת החינוך הממוקד והמובנה ואילו אחרים תומכים בהוראה המאפשרת פעילות חופשית ויזומה של הילדים.
קליין סבורה כי יש לזמן לילדי הגן הזדמנויות מגוונות להתפתחות ולמידה, ובכלל זה גם הוראה מתוכננת וגם למידה מזדמנת עם התערבות ותיווך של הצוות החינוכי בתגובה ליוזמות של הילד. "מכל מקום, כשמדובר בילדי הגן, יש להקדיש את רוב הזמן ללמידה חווייתית לא מובנית, לצד הדרכה, הסבר, דיון ושיחה ברמה המתאימה להתפתחות הילדים. חשוב לאפשר לכל ילד ליזום פעילויות, לבטא רעיונות ויש להגיב בעיתוי הנכון ובאופן הולם על יוזמותיו ורעיונותיו. בנוסף, כדאי לנצל אירועים יומיומיים לקידום תהליך ההתפתחות והלמידה".
מה עמדתך לגבי לימוד קריאה וכתיבה בגיל הגן?
"לשפה יש חשיבות עצומה בפיתוח חשיבה ורכישת קריאה וכתיבה מאוחר יותר", אומרת קליין. על הילד לחוות חוויות שונות של שפה, בהתאם לרמת התפתחותו, להבנתו וגם במטרה לאתגר אותו. קידום השפה הדבורה ייעשה על ידי ניהול שיחות בין הצוות החינוכי לבין הילדים. הצוות ישתמש בשפה עשירה, מורכבת ומאתגרת חשיבה ויעודד שיחות על נושאים קרובים ורחוקים מהמציאות המיידית. אפשר גם לבחור פעילויות שונות המעודדות שיח אורייני, כמו למשל שיחזור של סיפור מוכר.
חשוב שילד בגיל הגן יידע שיש כל מיני סוגי שפות: שפה סיפורית, המאפיינת ספר קריאה; שפה של סיפור תנ"כי; שפה של שיר; או שפת יומיום, בה משוחחים בני המשפחה ועוד. ילד שיכיר את מגוון סוגי השפה - יחווה עושר לשוני רב. גם לימוד נושא החריזה מומלץ בתקופה זו, כדי להבין את עיקרון הצלילים. משחקי חריזה תורמים למודעות פונולוגית (הקשר בין אותיות וצלילים) גבוהה, וליצירת רגישות ומודעות לצורות ולצלילים של האותיות ולאופן בניית משפטים, מבלי להיכנס ל"מכבש" של לימוד קריאה.
באשר ללימוד הקריאה והכתיבה, אומרת קליין, ההמלצה החד משמעית היא לא להתחיל ללמד את הילד בגיל הגן קרוא וכתוב. חשוב להקנות בגיל זה מיומנויות בסיסיות לפיתוח של כישורי שפה ולטפח אוריינות בתחומי הקריאה. חשוב שהילד יכיר את האותיות, יבין את העיקרון האלפביתי, יהיה רגיש ומודע לשפה ולקולותיה ויכיר את השמות, הצורות והצלילים של האותיות. בנוסף, חשוב ליצור בגן, יחד עם הילדים, סביבה המזמנת שימוש פעיל ומשמעותי במערכת הכתב ובשפה הכתובה. כישורי הכתיבה כוללים את הכרת הכתב ויכולת איות.
הדו"ח תומך בעידוד ילדים להביע את עצמם באופן גרפי בהתאם ליכולתם, וביצירת הזדמנויות עבורם להתעניינות במערכת הכתב ולחקירתה מההיבט הגראפו פונמי (קשרי אות צליל). גם "כתיבה ילדית" היא פעילות המקדמת את הילד, והיא חלק מתהליך ההתפתחות. כתיבה ילדית נעשית לרוב תוך כדי ציור, וכוללת שרבוט של סימנים דמויי כתב, רישום אקראי של אותיות וכתיבה פונטית חלקית. יש לאפשר לילדים לכתוב כתיבה ילדית ברמה שהם מסוגלים לה ולקדם אותם בהתאם להתפתחותם, לקראת תחילתה של כתיבה תקנית. בשלבים הראשונים של הוראת הכתיבה יש לעסוק גם במרכיבים התנועתיים של הכתיבה, כמו תרגול אחיזת עיפרון נכונה.
ומה לגבי הוראת המתמטיקה?
אוריינות מתמטית בגיל הגן, אומרת קליין, אינה מסתכמת רק בביצוע חישובים ובאמירת המספרים בסדר הנכון. חשוב שהילד יבין ויזהה תהליכים מתמטיים בחיי היומיום, שכן המתמטיקה איננה תחום לימוד המתחיל כשהילד נכנס לגן, אלא שזורה בחיי היומיום שלנו. תוך כדי משחק הילדים משווים כמויות, מודדים חפצים, בונים בעזרת קוביות ועוד. פעילויות אלו תורמות לפיתוחה של חשיבה מתמטית, שהיא הבסיס ללימודי מתמטיקה ומדעים. לכן, גם הוראת המתמטיקה (מושגים מתמטיים וחשיבה מתמטית) תיעשה במהלך החיים הרגיל בגן, תוך התייחסות למושגים, תהליכים ותכנים מתמטיים בהקשר של פעילויות או חוויות שונות של הילדים.
יש לאפשר לילד להתנסות במגוון סוגי חומרים ופעילויות רבות ושונות שיאפשרו לו הזדמנות להתבטא בדרכו הייחודית
צילום אילוסטרציה
כך למשל, שאלה פשוטה כמו: כמה סוכריות יש לך? וכמה סוכריות חסרות לך כדי שתוכל לחלק לעוד חברים? היא שאלה הדורשת מהילד חישוב מתמטי כחלק מכישורי חיים. חשוב כמובן שהילד יבין מושגים כמו "מספר", "מספר מונה" (המציין כמות) ו'"מספר סודר" (המציין את מקומו ביחס למספרים אחרים), שיבין מושגים כמותיים בסיסיים, כגון גודל, כמות וסדר, זיהוי ספרות, הבנת מערכת המספרים והיחסים בין מספרים, הכרה והבנה של צורות במישור ובמרחב. דגש נוסף מושם על כך שהילד יצטרך להסביר ולנמק את הפתרון אליו הגיע כחלק מההבנה המתמטית.
איך מעודדים חשיבה יצירתית בקרב ילדי הגן?
"בגיל הזה, עידוד יצירתיות יכול להיעשות על ידי מתן פידבק חיובי לרעיונות של הילד, מתן תחושה של יכולת ומסוגלות. בנוסף, יש לאפשר לילד להתנסות במגוון סוגי חומרים ופעילויות רבות ושונות שיאפשרו לו הזדמנות להתבטא בדרכו הייחודית. בכל אותן פעילויות חשוב ליצור אצל הילד את התובנה שהוא יכול ומסוגל למצוא פתרון בדרך משלו", אומרת טמיר.
ומהי התרומה של עיסוק באמנות?
"עיסוק באמנות תורם לרווחת הילדים ולהתפתחותם בתחום המוטורי, הרגשי והחברתי. מחקרים מראים כי אמנות משכללת את החשיבה היצירתית, מפתחת מקוריות, תפיסה ממוקדת, דמיון ועוד. מומלץ לטפח בגנים מרחבים הולמים, עתירי חומרים ואביזרים, שיאפשרו לילדים להתפתח באווירה אמנותית המעודדת יצירה". הוועדה אף ממליצה לעודד ניהול דיאלוג מתמשך בנושאים אמנותיים בין הצוות החינוכי לבין הילדים ובינם לבין עצמם, תוך מתן ביטוי למושגים ולעקרונות יסודיים, כמו צורה, צבע, גוון.
"בעולם המודרני כל אחד יכול להגיע לידע על ידי לחיצת כפתור. מה שיקבע את מקומנו יחסית לאחרים, תהיה היכולת שלנו להיות יצירתיים ולחשוב על דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון הבעיות".
הדוח ממליץ לצמצם את מספר הילדים בגן. מהי החשיבות של מספר הילדים?
"אכן, אחד הנושאים הבעייתיים הוא מספר גבוה של הילדים בגן. במצב שבו יש בגן 30 תלמידים - איו כל אפשרות שהגננת תוכל להעניק במהלך הלמידה תשומת לב לכל ילד וילד. לכן, יש לאמץ שני עקרונות חשובים בעניין זה: ראשית, חשוב שהקבוצה תהיה קטנה ככל האפשר.
"בארצות המובילות בחינוך בעולם מקובלים הקריטריונים הבאים: בגנים לילדים בגיל 4-3, מקובל המספר של 16-14 תלמידים. בגנים לילדים בגיל 6-5 מקובל מספר שלא יעלה על 20-16 ילדים. בכיתה א' - לא יותר מ-25 תלמידים בכיתה. היקף כזה יאפשר לצוות החינוכי להכיר טוב יותר את המאפיינים האישים של כל התלמידים, להתייחס אליהם תוך ביטויי רגישות והיענות לצורכיהם, וליצור למידה ושיח איכותי עם הילדים. יש לציין, כי בכל קבוצה כזו מדובר על נוכחות מינימלית של גננת ומבוגר אחד נוסף".
האם אווירה רגשית חברתית מתאימה לילד תשפיע על הישגיו?
"המחקרים מצביעים על כך שקשר חיובי עם ילד המעניק לו ביטחון רגשי-חברתי, מבסס אצלו תחושת ביטחון ומעניק לו תעוזה לחקור את הסביבה וללמוד ממנה, ותורם לשיפור רמת תפקודו על שלל היבטיה.
"אינטראקציה בין מבוגר וילד, המאופיינת בהתנהגות רגשית חברתית חיובית, תומכת, ומקבלת, עקבית ובטוחה, בונה תחושת ביטחון, הערכה עצמית ומוכנות ללמידה.
"ילד שחש שאוהבים אותו, שמבין שהוא יכול לשאול מה שירצה, יהיה פנוי מבחינה רגשית ללמידה. מנגד, ילד ש'מבזבז' אנרגיה בהגנה על עצמו שלא יציקו לו - אינו פנוי ללמידה.
"לכן, חשוב שהיחסים בין הגננת והצוות החינוכי לבין הילד יסייעו לו לתפוס את צוות הגן כבסיס רגשי בטוח. כך יוכל להפנות את משאביו האינטלקטואליים לחקירה וללמידה. לצורך כך על הצוות החינוכי להכיר ולהבין תכונות אישיות של ילדים ולהיענות לצרכים לימודיים ורגשיים ייחודיים של כל אחד מהם. בנוסף, חשוב שהצוות יעודד התנהגויות חברתיות חיוביות ביחסי הגומלין בין הילדים לבין עצמם בעת שהייתם בגן. התנהגות זו משמשת מודל לילד בכל תחומי הפעילות ומגבירה את המוטיבציה שלו ללמוד".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה