אילוסטרציה: ASAP photos
ילדים? לא, תודה
שיחה עם חבר שמתעקש כי הוא ובת זוגו לא רוצים ילדים, מעוררת באסף תהיות. מה ממלא את חייהם של אנשים המעידים על עצמם כ"אנטי משפחתיים"?
אסף פרת | הורים וילדים
15/05/2010
בעבר שוחחתי עם חבר שהוא ובת זוגו החליטו שלא להביא ילדים לעולם. פשוטו כמשמעו. השיחה היתה קשה. זה לא שדיברתי בשם המועצה לעידוד הילודה או משהו דומה, אבל הסתקרנתי לדעת איך מגיעים להחלטה כזו ומה עומד מאחוריה.
"למה?" אני שואל בפשטות, אך בנחישות. "לא רוצה להתעסק בזה", הוא פותח במשפט קצר וקולע המסכם נושא כה עצום וגדול. "פרוצדורות מייאשות אותי", הוא ממשיך בלי להניד עפעף.
"אגואיסט", אמרתי בזעם. "חושב רק על הנוחיות שלך ושחס וחלילה אף אחד לא יזיז את הגבינה שלך".
"אגואיסט", הוא ירה בחזרה, "זה מי שעושה ילדים בשביל עצמו, ולא מי שהחליט שכדאי גם לו וגם לילדים העתידיים שלו - שזה בכלל לא יתחיל".
"ילד זה לא חוט מאריך", ניסיתי כיוון אחר. "יש תאריך שבו פג התוקף, וגם אם תרצו עוד כמה שנים, כבר לא תוכלו".
"בדיוק בגלל זה החלטנו את מה שהחלטנו", הוא השיב. "מה, לעשות ילד ואז להתחרט?"
"למה שתתחרט?", תמהתי. "אתה מכיר מישהו שהתחרט? אתה בכלל לא רואה את הצד החיובי שבעניין, את האושר האמיתי, את המלאות הרגשית, את האבהות. ולמה שתראה? בשבילך ילד, או יותר נכון תינוק, זה גוש בשר ורוד צרחני שמסריח מקקי".
"זה אתה אמרת..." הוא ענה.
"ואתה לא הכחשת. אני רק אומר שבעמדה שאתה נמצא עכשיו, הרבה גברים עומדים", הסברתי לו. "לא שמעתי על אף גבר שאומר לאשתו: 'יו, איך בא לי ילד עכשיו'. רק אחרי שזה מגיע אתה מתחיל להבין. חבל שתיקח את ההחלטה הגורלית הזו רק בגלל שאתה מדמיין לעצמך איך דברים ייראו".
"כל החלטה היא כזאת", הוא התעקש. "אם הייתי יודע במאה אחוז איך הדברים יתנהלו אחרי שהחלטתי - היה הרבה יותר קל".
חבר עיקש, כמו שהבנתם. האמת היא שבסך הכל רצונו של אדם כבודו ואין לי כל רשות להתערב. יחד עם זאת, אני נסער מההחלטה הזו שפשוט אומרת לא לילדים! די לשושלת! כאן זה נגמר!
אני נזכר בשייקה לוי מ"הגשש" ואשתו, דובל'ה גליקמן וג'יטה מונטה, העיתונאים רענן שקד ודבורית שרגל, שהצהירו על עצמם פעם בכתבה רבת נימוקים כעל "אנטי משפחתיים". מה ממלא את חייהם? האם הם ממשיכים לחיות בסטטוס קוו תמידי? האם באמת טוב להם? האם כל כך טוב להם עם עצמם? האם כשהם רואים בגן ציבורי אבא שפורש את ידיו ובנו הקטן רץ אליו עד למפגש המרגש, לא נחמץ להם הלב? או שמא כבר אימצו לעצמם תורת חיים לפיה הם שלמים עם העניין, ויהי מה?
מצד שני, אלה שאף פעם לא היה להם, לא יודעים מה זה, ולכן זה גם כנראה לא חסר להם. הם לא יודעים מה הם מפסידים והם גם לא יודעים מה הם לא מפסידים.
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה