לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

המצאות מחממות

על המצאת המעיל וחיזוי מזג האוויר, שבלעדיהן חיינו היו הרבה פחות פשוטים

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

המצאת המעיל

ככל הידוע, המעיל הומצא בְּאֵירוֹפָּה, בתחילת תקופת יְמֵי הַבֵּינַייִם, כלומר לפני למעלה מאלף שנה. מכיוון שֶׁהַמִּטְרִיָּה המתקפלת, שֶׁהַסִּינִים השתמשו בה כבר לפני כ-2,000 שנה, הגיעה לאֵירוֹפָּה רק במאה ה-17, במשך שנים רבות המעיל היה, למעשה, הדרך היחידה בְּאֶמְצָעוּתָהּ יכולים היו האנשים להתגונן מפני הגשם, הרוח והקור.

המעילים הָאֵירוֹפּאיִּים של יְמֵי הַבֵּינַייִם היו בדרך כלל ארוכים ועבים מאוד, והיו עשויים משילובים של בד, צֶמֶר ולעיתים גם עור, כדי לחמם טוב יותר ולא לְאַפְשֵׁר חֲדִירַת מים. המעיל נחשב לִפְרִיט לָבוּשׁ חשוב ויקר, ולעיתים קרובות הועבר בִּירושָּׁה מֵאָב לְבֶן. אנשים עשירים נהגו ללכת לחַיָּט, שתפר עבורם מעיל מיוחד שהתאים לְמִידוֹת גּוּפָם.

במאות ה-18 וה-19 הפך המעיל גם לִפְרִיט לבוש אופְנָתִי, ובחנויות החלו להופיע מעילים שונים ומיוחדים - מעילי רוח, מעילי גשם, מעילים מיוחדים לנשים ועוד. עם הזמן הופיעו גם מעילי העור הַמּוֹדֶרְנִיִּים ומעילי הַפַּרְוָה.

המאה ה-20 הביאה לשימוש נרחב בחומרים חדשים, אטומים למים או מְבודְּדֵי חום, קלים וגם זולים יותר - כמו גומי, ניילון, פּוֹלִיאֶסְטֶר וּפְלִיס. הפְלִיס הוא אָרִיג סִינְתֶּטִי שעשוי מחומר פְּלַסְטִי בשם פּוֹלִיאֶתִילֶן טֶרֶפְתלַאט (Polyethylene terephthalate), שמזכיר צמר רך. הוא הומצא על ידי חברת "מָלְּדֶן מִילְּס" הָאָמֶרִיקָאִית בשנת 1979, ובשנים האחרונות השימוש בו נפוץ מאוד במעילים, זָ'קֶטִים וּבִטְנוֹת. כיום, יש רבים שמעדיפים להשתמש במעילי פליס גם בעקבות התנגדות לשימוש בפרוות שהפקתן כרוכה בגרימת סבל רב לחיות בר.

המצאת חִיזּוּי מזג האוויר (הַמֶּטֶאוֹרוֹלוֹגְיָה)

מִשַּׁחַר הָאֱנוֹשׁוּת ניסה האדם להבין את מזג האוויר, וְלַחְזוֹת את השינויים בו. תַּגְלִיּוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת הוכיחו שכבר בתקופת הָאָדָם הַקַּדְמוֹן ניהלו בני האדם לוח שנה, הכירו את עונות השנה וידעו בדיוק מתי יש לִזְרועַ ומתי להתכונן לחורף.

בְּמִצְרַיִם הַפַּרְעוֹנִית, בְּיָוָן הָעַתִּיקָה וְגַם בְּסִין הַקַּדְמוֹנִית, היו חכמים שהציעו הסברים וְתֵאוֹרְיוֹת להתנהגות מזג האוויר. בְּתַרְבּויּוֹת עַתִּיקוֹת רבות סָגְדוּ לְגַרְמֵי הַשָּׁמַייִם, או לָאֵלִים שהאמינו כי הם אחראים לְאֵיתָנֵי הַטֶּבַע השונים, כדי להשפיע על מזג האוויר. בְּתַרְבּויּוֹת אחרות למדו לזהות שינויים במראה השמיים, במיקום השמש או בהתנהגות בעלי החיים (כמו תופעת הציפורים הַנּוֹדְדוֹת, למשל), כדי לְנַסּוֹת לִצְפּוֹת את מזג האוויר.

אבל כְּדֵי שֶׁדָּנִי רוֹפּ יוכל להגיש לנו את תַּחֲזִית מֶזֶג הָאֲווִיר, נדרש פיתוח של שיטה מַדָּעִית מסודרת. זה החל לקרות במאה ה-19, כאשר ממציאים שונים פיתחו והחלו להשתמש במכשירים כמו מַד-טֶמְפֶּרָטוּרָה, מַד-לַחוּת וּבָּרוֹמֶטֶר (מַד-לַחַץ), במטרה לזהות שינויים במזג האוויר. מאוחר יותר, הם החלו להשתמש בְּכַדּוּרִים פּוֹרְחִים שעלו לגְּבָהִים של מאות מטרים כדי לספק מְדִידוֹת וְתַחֲזִיּוֹת טובות יותר. הם העניקו לשיטה שלהם את השם "מֶטֶאוֹרוֹלוֹגְיָה" (או "חוכְמַת הַשָּׁמַייִם" ביוונית).

הַמֶּטֶאוֹרוֹלוֹגִים הראשונים, שפעלו בּוֹ-זְמַנִּית במדינות שונות בְּאֵירוֹפָּה וּבְאַרְצוֹת הַבְּרִית, למדו לזהות את הקשר בין תנועת הרוח והעננים ושינויים שונים שהמכשירים שלהם מדדו במקומות שונים, כדי לספק חִיזּוּי של מזג האוויר.

 

מִשַּׁחַר הָאֱנוֹשׁוּת ניסה האדם להבין את מזג האוויר, וְלַחְזוֹת את השינויים בו

ב-1849 עמד הַמַּדְּעָן הַסְּקוֹטִי-אָמֶרִיקָאִי הַיָּדוּעַ ג'וֹזף הֶנְרִי בראש צוות של מֶטֶאוֹרוֹלוֹגִים בְאַרְצוֹת הַבְּרִית, שהעבירו ביניהם מידע באמצעות רֶשֶׁת הַטֶּלֶגְרָף שהוקמה 12 שנה קודם לכן. חמש שנים לאחר מכן מינתה הָאִימְפֶּרְיָה הַבְּרִיטִית את סְגַן-הָאַדְמִירָל רוֹבֶּרְט פִיצְרוֹי כאחראי על משרד ממשלתי מיוחד לענייני מֶטֶאוֹרוֹלוֹגְיָה. ב-50 השנים הבאות הגיעה המֶטֶאוֹרוֹלוֹגְיָה הממוסדת לשאר המדינות המתקדמות.

חִיזּוּי מזג האוויר בימינו

בשנת 1904 המציא מַדְּעָן נוֹרְבֶגִי בשם וִילְהֶלְם בּייְרְקַנְּס מערכת של נוסְחָאוֹת וחוקים שנועדו לְסַפֵּק תַּחֲזִיּוֹת מֶזֶג אֲווִיר. מאוחר יותר, בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשהידע של הַפִיזִיקָאִים עזר להבין תופעות אַקְלִימִיּוֹת טוב יותר, שׁוכְלְלוּ הנוסחאות של בּייְרְקנְּס והפכו דומות מאוד לאלו הַמְּשַׁמְּשׁוֹת אֶת הַחַזָּאִים עד ימינו.

בכל אופן, השימוש בנוסחאות הללו דרש חישובים רבים, ולכן קפיצת הדרך הגדולה בתחום התרחשה רק בשנות ה-50, כשהחלו לבצע את החישובים הללו באמצעות מַחְשְׁבִים. בשנות ה-60 וה-70 הִשְׁתַּכְלְלוּ הַמַּחְשְׁבִים וּלְרשׁוּת הַחַזָּאִים הועמדו אמצעים חדשים, כמו תמונות הלוויין.
כיום, שירותי המֶטֶאוֹרוֹלוֹגְיָה מְסַפְּקִים מידע רב שכולל מדידות וצילומים מהאוויר ועל הקרקע, באמצעות בלונים פורחים, כְּלֵי טַיִס, לַווְיָנִים, צִיּוּד מְדִידָה שמותקן על מבנים גבוהים. מידע זה מְעובָּד על ידי מַחְשְׁבֵי-עָל בַּעֲלֵי כּוֹחַ חישוב הגדול פי 10,000 ויותר מֵהַמַּחְשֵׁב הַבֵּיתִי שלנו.

מתוך: מגזין גליליאו צעיר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

תגובות

טוען הודעות