לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

חוזרים למסורת - חלק ב'

מהי חשיבותה של המסורת וכיצד ניתן להתאימהּ לאורח החיים החילוני?

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

לחלק א'»

טקסים יהודיים: מקור לעונג

החזרה למסורת מתבטאת, בין השאר, בפתיחתם של בתי מדרש חילוניים ברחבי הארץ, המציעים לציבור החילוני ללמוד טקסטים יהודיים, לצורך עריכת היכרות מחודשת עם התרבות היהודית. בנוסף, תנועות שונות מציעות קורסים בנושאים הקשורים לתרבות היהודית ואחת התופעות הנפוצות היא התארגנויות של אנשים בקהילות שונות בארץ לצורך ציון חגים ועריכת טקסים ברוח מסורתית-חילונית, כשהמגמה היא להשיג חוויה מסוג אחר.

"ידענו שהתלמוד הורחק מאתנו ואנחנו הורחקנו ממנו, כדי שלא יידבקו בנו 'וירוסים' של יהודי הגלות 'הלא פרודוקטיביים' או 'החיוורים'", אומרת קלדרון. "אולם עם ההיכרות המחודשת שלנו עם העולם התרבותי-יהודי, פגשנו לראשונה דמויות מופת מסוג חדש: לצד גיבור ששת הימים אשר 'לא היסס לרגע', לצד גיבורי תש"ח 'יפי הבלורית והתואר' ונעורי הנצח שלהם, פגשנו גיבורים זקנים, חובשי ספסלי בית המדרש - מעין סבים שלא היו לנו. טקסטים שהיו חתומים בפנינו הפכו מקור לעונג אינטלקטואלי ולסיפוק רוחני, וגם הזדמנות להכיר משהו בעצמנו מזווית חדשה".

לטענת קלדרון אחת הדרכים האפקטיביות ביותר ליצירת הקשר לתרבות היהודית היא טקסים כמו בר-מצווה, חתונה ואבלות, אך לממסד הדתי במדינה ישנה רק דרך אחת ויחידה לחוות טקס. לכן מציעים המרכזים השונים לימוד וחוויה עבור הציבור החילוני והיצע גדול ורבגוני יותר.

הטקסים הנערכים במרכז "הוויה", אחד המרכזים הפועלים בתחום, נטועים במסורת היהודית ובמקורותיה ובו בזמן מאפשרים את ביטויה של התחדשות יהודית-ציונית בת-זמננו. הטקס משמעותי ורלוונטי בתכנים שלו לכלל משתתפיו, והוא נובע מתחושת שייכות וחיבור אישי ותרבותי.

"העיסוק בעיצוב טקסי חיים בישראל הוא לקיחת אחריות על המשך המפעל הציוני", מסבירה מור. "אנו מאמינים כי זהותו היהודית של עם ישראל לא צריכה להיות נחלתו הבלעדית של הציבור הדתי-אורתודוכסי ולפיכך אנו חותרים לגבש תכנים ערכיים שיגשרו ויקשרו בין עבר להווה, בין מסורת לחידוש בתחום התרבות היהודית ככלל ובתחום טקסי החיים בפרט. אנו פועלים בשם שאיפתו וזכותו של רוב הציבור במדינת ישראל לטפח זהות יהודית המחויבת לערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והשוויון".

קלדרון סבורה כי התרבות העברית היא נקודת המפגש של התרבות היהודית עם התרבות הישראלית והתרבות הכללית. בבית התרבות "עלמא" חוקרים את התרבות העברית, לומדים את המסורת שלה ונוטלים חלק בעיצובה.

 

"כשאתה מקיים סמל, אתה יכול לתת לו משמעות משלך, ועדיין הוא יישאר סמל יהודי ואתה תקיים מסורת יהודית"

למה צריך ללמוד תחום כמו מסורת? הרי המהות במסורת היא העברתה מדור לדור באמצעות מנהגים
קלדרון: "הכרת החומרים שלנו ולקיחת אחריות על הצד היהודי שלנו לא יתממשו ללא לימוד, אך הלימוד אין פירושו מסלול ישיר לדתיות. הלימוד מתוך רצון חופשי מקרב את הלומד לטקסט ויוצר סיכוי רב לאינטראקציה בין החומר העתיק לבין חוויית הלומד בהווה. בניגוד גמור לתדמיתו בקרב החוגים הדתיים, הלומד החילוני מגיע כשכרסו מלאה בידע. אמנם חילונים אינם מצטטים פסוקים ומשניות בעל-פה ואינם בקיאים בכתב רש"י ובסוגיות הלכה, אבל הם מלאים בתרבות יוון ורומי, כלי חשיבה די משוכללים, היגיון בריא, סקרנות אינטלקטואלית ויושר מחקרי, מטען כבד של ספרות יפה וניסיון חיים. לכך נוסף עולם הקולנוע והתיאטרון, השירה והמחול, חוויות מסע של תרמילאים ומבואות אקדמיים - כל אלה מתיישבים יפה עם דפי הספרים העתיקים".

מדוע, אם כן, ישנה כיום רתיעה גדולה כל כך מסממנים דתיים?
"אנשים חושבים שאם הם יקיימו סמל אחד, כמו הדלקת נרות בערב שבת, הם כבר בדרך לחזור בתשובה", מסביר צימרמן. "על כך נוכל להתגבר אם יהודים יהיו מספיק חזקים כדי להבין שבלי סמלים אי אפשר לשמור על הזהות היהודית. כשאתה מקיים סמל, אתה יכול לתת לו משמעות משלך, ועדיין הוא יישאר סמל יהודי ואתה תקיים מסורת יהודית. צריך להקפיד על כך שליהודים השונים זה מזה יהיה החופש לתת משמעויות שונות לאותו הסמל".

בהזדמנות זו מציע צימרמן לשנות את ההגדרה של יהודי "חילוני" ליהודי "חלוני", נגזרת של המילה חלון. "המילה 'חול' נושאת משמעות שלילית של ההפך מקודש ואני לא אוהב את זה", הוא מסביר, "לכן חשבתי על המילה 'חלוני' שפירושה - החלון שלי פתוח לראות יהודים אחרים, שגם אצלם החלון פתוח והם רואים אותי. יש אמנם הבדל בין החלונות השונים, אבל כולנו מנסים לכבד זה את זה".

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

תגובות

טוען הודעות