החיים אחרי הלידה הם לא פיקניק. נקודה. בהצהרה זו, שאמהות רבות מסננות בינן לבין עצמן בין ההנקות, ההחתלות וההתעוררויות בלילה, הכול מתחיל ונגמר. גם אם במערכה הראשונה היית מנהלת מצליחה, בליינית סוערת וביתך היה מאורגן להפליא, כמו גם חייך, הרי שבמערכה הבאה, התופסת את מקומה בטבעיות מייד בצאתך מבית היולדות, התפאורה משתנה וכך גם השחקנים. חלק מהנשים עוברות טלטלה קצרת מועד, אך יש כאלו המתקשות להתגבר עליה לאורך חודשים, ואף שנים. בספרות המקצועית קוראים לזה דכדוך או דיכאון לאחר לידה. כשאת נמצאת בתוך זה, השם לא ממש משנה ואת רק מחכה שהתקופה המסויטת תחלוף.
אשמה ובושה
יונית (שם בדוי), אם לשניים, מספרת בבדיחות על התקופה שעברה עליה אחרי לידת בתה הבכורה, היום בת 8. אולם, מתחת לחיוכים מסתתרות תחושות של עצב ובושה. "לדעתי, הכול התחיל בפער בין סגנון חיי החופשי לפני הלידה לבין החיים שאחרי. גם מקומה של הלידה, שהייתה ארוכה וקשה, לא נפקד. כשחזרנו עם התינוקת הביתה, התחלתי להרגיש באופן מוזר שנעשתה פה טעות ושזו לא הילדה שלי. טיפלתי בה כשורה והמשכתי לנהל את חיי כאילו לא קרה כלום, אך לכל מי שהיה מוכן לשמוע אמרתי בחיוך שזו לא התינוקת שלי: היא של מישהו אחר ואני פשוט מחכה שימצאו את התינוק האמיתי שלי ונחליף. בתחילה הסובבים חשבו שאני מתלוצצת, אך כעבור חודשיים בעלי הבין שאני באמת מאמינה בכך. הוא היה בשוק. מייד לאחר מכן התחלתי בטיפול פסיכולוגי, וזה מה שהוציא אותי מהמצב. ".
הספרות הרפואית מדווחת כי 40% עד 80% מהיולדות חוות רגשות עצב ופחדים בימים שלאחר הלידה. נתון מדהים לכל הדעות, אולם חשוב להדגיש כי דרגת החומרה משתנה מאוד מאישה לאישה. ד"ר יוכי בן נון, מומחית בכירה בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכולוגיה רפואית, מקימת המכון להתפתחות הילד ופסיכולוגית ראשית ב"מאיר", מחלקת את הנשים לשלוש קבוצות על פי חומרת תחושותיהן.
"הקבוצה הגדולה, אליה שייכות כ-% 30 מהנשים, מתארת דיכאון קל. האם הטרייה מדווחת על נפילת מתח פתאומית, על מעבר משמחה לדכדוך, בלבול, דאגה ובדידות. מצב זה עשוי להימשך בין כמה ימים לשבועיים עד שלושה. הקבוצה השנייה, הכוללת 20% עד 25% מהיולדות, מתארת מצב של חוסר עניין בתינוק, עייפות, רצון לשינה מתמשכת ופרצי בכי בלתי נשלטים. קבוצה זו מוגדרת כלוקה בדיכאון בינוני, והוא עלול להימשך בין ארבעה לשישה שבועות. הקבוצה השלישית היא קטנה מאוד. רק כאחוז עד שני אחוזים מהיולדות מגלות דיכאון קשה: אדישות רבה, תחושת חרדה משתקת וחוסר יכולת לתפקד במטלות יומיומיות פשוטות. קבוצה זו עשויה להזדקק לעזרה מקצועית-תרופתית כדי לחזור לשגרה".
מדוע זה קורה?
"האינטנסיביות של החוויה, בשילוב המאמץ הפיזי הכרוך בה, היא כה גדולה, עד שהיא משאירה את האישה מותשת ומרוקנת מתוכנה, תרתי משמע. בהריון ראשון בייחוד, המעבר מאישה חופשייה ועצמאית למעמד של אם האחראית לתינוק קטן וחסר אונים הוא משמעותי מאוד וגורר שינויים בהיבטים שונים ורחבים של החיים. יחד עם זאת, מובן שזה עלול לקרות גם בהריונות נוספים".
"סיבה נוספת היא שינויים הורמונליים. בתוך 24 שעות מהלידה יש ירידה חדה מאוד של הורמון הפרוגסטרון ועלייה רבה בפרולקטין, מה שגורם לאי שקט בגוף ומביא לתחושת אי נוחות אצל האישה. זה מסביר את התנודתיות במצבי הרוח, בייחוד בימים הראשונים שלאחר הלידה, ואת תופעת ה'בייבי בלוז'. כמו כן, מתרחשים שינויים בהורמון בלוטת התריס, בפרולקטין (האחראי להפרשת החלב) ובקורטיזול. אלו מתרחשים ברמת הנוירוטרנסמיטורים, חומרים הנוצרים במוח ומשמשים כמקשרים בתוך מערכת העצבים המרכזית והמוח. ביניהם נזכיר את הסרוטונין והאדרנלין, האחראים לרמת הפעילות ולמצב הרוח. הורמונים אלו, שרמתם עולה אחרי הלידה, אמורים להכין את האם החדשה לבאות ומאפשרים עירנות גבוהה, אך במקביל גם עלולים לגרום לתחושת בלבול".
דיכאון האם משפיע על התפתחות התינוק
"בעיות פסיכיאטריות הקשורות להריון ולתקופת הפוסט פארטום נפוצות ביותר", מספרת ד"ר ליאת הולר-הררי, פסיכיאטרית מומחית, פסיכותרפיסטית ומדריכת הנקה. "באחד המחקרים נמצא כי ל-46 אחוז מהנשים שסבלו מתסמינים דיכאוניים במהלך ההריון היו תסמינים דומים בשבועות שלאחר הלידה".
"גם תסמינים חרדתיים בהריון מהווים גורם סיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה. נמצא שנשים שדיווחו על חרדות קשות בהריון, סבלו יותר מבעיות גופניות בזמן ההריון, נזקקו לימי מחלה רבים יותר בתקופה זו וביקרו יותר אצל רופא הנשים. נשים אלו הביעו פחד רב ודאגה לקראת הלידה, עם עלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים המתוכננים".
"בנוסף לאלה, קיימות הפרעות בעלות מאפיינים ייחודיים בתקופה שלאחר הלידה, כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, מחשבות על פגיעה בתינוק ותסמונת פוסט טראומתית, המופיעה אחרי לידות שנשקפה בהן סכנה לחיי היולדת או העובר. במקרים קשים יש להביא בחשבון את רמת הסיכון לאם ולתינוק, ולעתים נדרש אשפוז מלא. נשים שחוו לידה קשה או טראומטית ואינן סובלות מהתסמונת הזו, חוששות מהלידה הבאה או מכניסה להריון נוסף וזקוקות לטיפול פסיכותרפי שיקל את חרדותיהן".
ד"ר הולר-הררי מדגישה את החשיבות שבאבחון מוקדם, כיוון שבמחקרים נמצאה השפעה מובהקת של המצב הדיכאוני לא רק על האם, אלא גם על היילוד. "קיימות עדויות משמעותיות המצביעות על נזק להתפתחות המוטורית השכלית ולאיכות ההתקשרות לאם אצל תינוקות וילדים לאמהות שסבלו מדיכאון לאחר לידה. בשנים האחרונות מושם דגש דווקא על חשיבות הגורמים הפסיכולוגיים-חברתיים בהתפתחות ההפרעה. התייחסות לגורמים אלה בתקופת ההריון ולאחר הלידה יכולה להפחית את הסיכון להתפתחותה".
אמא לא מספיק טובה
בעולם המודרני אמהות צעירות חיות הרחק מהמשפחה וצריכות להסתמך על עצמן
אילוסטרציה stock.xchnge
רוית שטרן-גינת, מדריכת הכנה ללידה ודולה, מנהלת פורום הריון והתינוק ב-YNET, נתקלת לא מעט בנשים החוות קשיי הסתגלות למצב החדש, גם אם מדובר בלידה שנייה או שלישית: "אחת הבעיות היא שמדברים הרבה על הלידה, שנמשכת לרוב מקסימום 48 שעות, אך כמעט לא על מה שקורה אחריה. הלילה ליוויתי אם בלידתה השלישית והיא ביקשה שאני אזכיר לה מה עושים עם התינוק. ביטחונה אבד לה עם השנים והיא הייתה מבולבלת. בחברות המסורתיות הרבה יותר קל לאמהות הצעירות. הן חיות בחברת נשים אחרות ומעבירות ידע אחת לשנייה. בעולם המודרני, לעומת זאת, אנו חיות הרחק מהמשפחה וצריכות להסתמך על עצמנו. אין לנו קבוצות תמיכה שבטית כמו שהייתה פעם".
ד"ר בן נון מוסיפה: "על פי התפיסה החברתית, לידת התינוק היא האירוע האולטימטיבי בחיי האישה. כך שאם את מקטרת על אי הנוחות, גורמים לך להרגיש שאת לא מתאמצת. ואם את לא מקריבה את עצמך, את 'אמא לא מספיק טובה'. את נדרשת להקריב את הקריירה שלך ולוותר על בילויים ועל חיים פרטיים. כותרת המשנה לאמא היא רגשות אשמה וחלק מאיתנו נשארות תקועות איתם עד כדי בריחה, נתק ודיכאון".
בין הנשים העלולות לסבול מהמחלה קיימת קבוצת נשים המוגדרת כ-Type A: "אלו נשים מתוחות ותחרותיות, נשים שחוו מתח או עומס רב. למשל, נשים קרייריסטיות שבמשך כל ההריון תכננו הכול עד לפרט האחרון ולאחריו הן חוו נפילת מתח. האישה מכינה את עצמה ומשקיעה המון ופתאום כל האוויר יוצא".
תזונה דלה פוגעת במערכת העצבים
הלל לרנר, נטורופת ועוסק ברפואה סינית, מספר על כך שתופעת הדיכאון לאחר לידה הייתה מוכרת כבר בעולם העתיק ותוארה על ידי הרופאים היוונים גלנוס והיפוקרטס. "היא זכתה לשם 'קדחת החלב', משום שהופיעה בדרך כלל עם תחילת ההנקה. למעשה, רוב הנשים לאחר לידה סובלות מהתפרצויות בכי, מחוסר אנרגיה, מדכדוך ומאי שביעות רצון. לאחר הלידה התובענית האישה נשארת סחוטה וללא כוחות, ולמרות זאת עליה להניק במשך שעות היום והלילה ולהתמודד עם שעות שינה משובשות".
"במשך כל ההריון מערכת החיסון והמערכות ההורמונליות המווסתות את חילוף החומרים בגוף עובדות בעומס יתר כדי להבטיח את התפתחותו התקינה של העובר ברחם. בזמן ההריון והלידה הגוף משחרר חומרים ממריצים וחומרים מונעי דלקת ומשככי כאב - בטא אנדורפינים. זו הסיבה לכך שנשים מסוימות פורחות בתקופת ההריון".
"הבעיה היא שלאחר הלידה הפרשת החומרים המיטיבים נפסקת בבת אחת ואז מגיעה תחושת הנפילה. תזונה דלה מרוששת את מערכת העצבים של האם כיוון שהטבע דואג להפנות את מרבית הוויטמינים לטובת התינוק ובניין מערכותיו. מדובר בעיקר בוויטמיני B, המשמשים לבניית מערכת העצבים של העובר. גם נשים מעשנות נוטות להיפגע יותר משום שהניקוטין על שלל רעליו מאזן את מערכת העצבים. מרגע שהאישה מפסיקה לעשן היא חשופה יותר למצבי רוח משתנים".
פרויקט אם לאם
"אם לאם", פרויקט המעניק תמיכה בהתנדבות לאמהות אחרי לידה, כונן בירושלים לפני שש שנים. הוא יובא מארצות הברית על ידי ד"ר מרשה קיטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. מאז הוא מנוהל על ידי מרים שריקי, נעמי טסלר וד"ר קיטס.
"במסגרת השירות, שניתן ללא תשלום, אנו 'משדכים' בין אמהות טריות למתנדבות שעברו הכשרה מקיפה, אמהות בעצמן, והן מלוות אותן כשעתיים בשבוע, למשך שנה", מסבירה ד"ר קיטס. "המטרה העיקרית היא לעזור להן להתמודד עם הקשיים בחודשים הראשונים לאחר הלידה ולקדם בכך סביבה משפחתית בריאה ומטפחת".
ד"ר קיטס: "כל אמא מוזמנת לפנות אלינו בכוחות עצמה. המתנדבות תומכות בה עד שהתינוק מגיע ליום הולדתו הראשון. מה שלא יהיה, הן משמשות אוזן קשבת, לא שיפוטית, ועוזרות לאמהות למצוא את דרכן בעולם ההורות".
לפרטים ולהתנדבות: יעל, 02-5881107.
אז איך מציעה הרפואה הסינית לטפל בנשים לאחר לידה?
"חשוב לאכול בכל יום, גם לפני ההריון, כוס ירקות ירוקים וכתומים, מבושלים או טריים. כמו כן, מומלץ להרבות באכילת דייסת שיבולת שועל העשירה בוויטמיני B. מדי פעם בפעם מומלץ להוסיף למזון שמרי בירה המהווים את המקור השלם ביותר לוויטמינים אלו בטבע. בחודשי ההריון האחרונים מומלץ לשתות בכל יום כוס מים שרתחו עם כפית עלי פטל, המקלים את צירי הלידה ומחזקים את האם. לאחר הלידה מומלץ לצרוך אספסת, צמח המגביר את תנובת החלב ומשמש בתור מולטי ויטמין טבעי. גם לאומגה 3 יש תפקיד מרכזי בתזונה היומיומית של האישה ההרה והאם המיניקה. חומצות שומן אלו, המצויות בשמן פשתן ובשמן דגים, חיוניות לבניית מערכת העצבים של העובר ולתפקוד המוח של התינוק. לאחר הלידה מומלץ לצרוך 1,000 מ"ג ביום של אומגה 3".
לדעת לבקש עזרה
הרפואה המערבית מציעה לנשים המגלות תסמיני דיכאון טיפול נפשי, החל בשיחות עם פסיכולוג וכלה בתרופות במקרים קיצוניים. ד"ר הולר-הררי: "יש לזכור כי מרבית הנשים מתמודדות עם ההריון והלידה בדרך טבעית וחיובית, ומתגברות על הקשיים שבתהליכים אלה ועל השינויים הכרוכים בהם ללא בעיה מיוחדת. אהבה, תמיכה ועזרה מצד הסביבה הקרובה יסייעו מאוד בהסתגלות ובהתחזקות הפיזית והנפשית. יחד עם זאת, במצבים חמורים יותר יש להישאר עם היד על הדופק ולאתר את הבעיה מוקדם ככל הניתן.
"כיוון שאנו עוסקים בנשים לאחר לידה, יש להתחשב בהנקה כגורם נוסף בשיקולים הטיפוליים-תרופתיים. כאשר אם מיניקה סובלת מתסמינים דיכאוניים לאחר הלידה, יש להביא בחשבון את חומרת התסמינים, את הפגיעה התפקודית וגם אפיזודות דומות בעבר ולהחליט לגבי אופן הטיפול. כל התרופות עוברות בחלב האם ברמות שונות, חלקן ברמות נמוכות ביותר. לגבי חלק מהתרופות מצטבר מידע לטובת המשך ההנקה, למרות הטיפול התרופתי".
