כמו אצל אחיו הגדולים, גם כאבי הבטן של התינוק הפרטי שלי, השלישי במניין ילדיי, החלו בגיל שבועיים. הפנים האדומות שמתעוותות בכאב, הרגליים שמתכווצות אל הגוף, והבכי, אוי הבכי... כל אלו לא השאירו מקום לתהיות. התמונה הכללית הייתה ברורה: הגזים הגיעו והם פה כדי להישאר - עד גיל 3 חודשים לערך. מה עושים? כיצד מתמודדים עם הערבים הארוכים והקשים מלווי הצרחות והכאבים? האם לתת לתינוק את התכשירים השונים המוצעים בבית המרקחת? ואולי משהו אלטרנטיבי? האם משהו שאני אוכלת מזיק לקטנטן הצווח מכאב? ואם כן, אז ממה להימנע?
מהם אותם "גזים" מפורסמים, הנקראים גם "קוליק"?
"קוליק, על פי הגדרה מדעית-רשמית שהתקבלה בשנות החמישים, הוא בכי מוגזם הנמשך יותר משלוש שעות ביום, יותר משלוש פעמים בשבוע, במשך שלושה שבועות לפחות, ומסתיים לקראת גיל 3 חודשים. מובן שיש תינוקות שאצלם זה נמשך יותר", אומר פרופ' גבריאל דינארי, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "התינוק חווה אי-שקט והתקפי בכי, המלווים בהתפתלויות ובהתכווצויות. בשפת העם קוראים לזה 'גזים', אך אנו קוראים לזה 'קוליק', שמשמעו מ'עי גס' ביוונית עתיקה.
יש כמה וכמה תיאוריות המנסות להסביר את התופעה, אך אף אחת מהן אינה מוכחת. למשל: מערכות העיכול והעצבים של היילוד שלא התפתחו מספיק, הסטרס של ההורים שמשפיע על התינוק, סוגי מזונות שהאם המניקה אוכלת ואינם מיטיבים עם היונק, בליעת אוויר בזמן האכילה או ריפלוקס - זרימה של נוזל, במקרה זה של מזון התינוק, בכיוון ההפוך - ועוד. יש עדויות לכאן ולכאן ועדיין אין אנו יודעים מהי באמת הסיבה לתופעה".
מה לאכול? תשאלו את המטוטלת
התיאוריות ה"חמות" ביותר שבעזרתן העברתי את השבועות הראשונים כאמא ליונקת הראשונה שלי, טענו שאם אוריד מהתפריט מזונות שונים, אקבל בתוך זמן קצר תינוקת רגועה וחייכנית ללא גזים. אמהות רבות יודעות שבתקופת ההנקה אסור להן לאכול ירקות ממשפחת המצליבים, כגון כרוב, כרובית וברוקולי, אך יש הטוענים כי הגזירה חמורה הרבה יותר.
"השאלה מה מותר ומה אסור לאכול היא עניין אישי", מבהירה איילת שלו, מטפלת הוליסטית בתינוקות הסובלים מגזים באמצעות שינוי תזונת האם. האבחון של שלו מתבצע באופן איזוטרי למדי, על ידי מטוטלת. שלו יושבת מול האם ותינוקה ו"שואלת" את המטוטלת מה מתוך רשימה ארוכה של מזונות מותר לאישה הנתונה לצרוך בתקופת ההנקה. ייעוץ אנרגטי זה אולי יגרום להרמת גבות בקרב רבים, אך יש המוכנים להישבע כי זה מה שהציל את ילדיהם הרכים מאימת הגזים, אחרי שניסו את כל התכשירים הקיימים בשוק.
"מזונות מסוימים ידועים כמחוללי גזים בתינוקות הניזונים מחלב אם", מסבירה שלו. "מזונות אלו אינם משפיעים בהכרח לרעה על האם, אולם מתבטאים בחוסר מנוחה אצל התינוק. מדובר בכרוב, כרובית, ברוקולי וקטניות - לאו דווקא חומוס ועדשים אלא שעועית. אבל מחוללי הגזים מספר 1 בתינוקות יונקים הם אורז ובננות. מתוך יותר מ-1,000 אמהות שפגשתי בשנות עבודתי, כולן נאלצו לוותר על בננות ושלוש בלבד יכלו לאכול אורז. גם למוצרי חלב יש במקרים רבים השפעה שלילית על התינוק, וכמחצית מהנשים ייאלצו לוותר עליהם בתקופת ההנקה".
איך זה מסתדר עם העובדה שאישה מניקה צריכה לאכול טוב ומאוזן?
"אישה אחרי לידה חייבת לאכול. נקודה. לעתים מגיעות אליי נשים שהורידו מתפריטן כל מזון אפשרי במטרה למנוע גזים אצל תינוקן, וזה לאו דווקא נכון עבורן. חשוב לזכור שלכל מזון שהוצא מהתפריט יש תחליף שיספק את הצרכים התזונתיים בהנקה. כך, למשל, נשים שאינן יכולות לצרוך מוצרי חלב בקר, יקבלו מוצרים מחלב עזים וכבשים כתחליף". השינוי, לדברי שלו, מתרחש בין 24 שעות לשבועיים מאז הופסקה אכילת המזונות מחוללי הגזים. אם לא חל שיפור בהתנהגות התינוק, ייתכן כי הגזים אינם קשורים בתזונת האם.
היזהרו משינויים בתזונה
טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, אינה חשה בנוח עם ההמלצה להוציא קבוצות מזון שלמות מהתפריט. "אני חושבת שזה הרבה פחות קשור לתזונה ממה שחושבים. מדובר בתקופת הסתגלות של מערכת העיכול של הוולד, שעד הלידה בעצם לא השתמש בה. חודשי חייו הראשונים מקבילים לתקופת הרצה של מכונית. מומחים רבים גורסים שהתזונה היא המרפא האולטימטיבי לעניין הקוליק, אך זה יכול להוביל למצבים לא נכונים ולא בריאים ומהם אני מזהירה. יועצות הנקה מספרות לי על אמהות מניקות, שהורידו כל כך הרבה מזונות מהתפריט, עד שאינן אוכלות כמעט דבר. גם אם זה לא יפגע בהנקה, זה עלול לפתח חוסרים רציניים אצל האם.
"המיתוס הקיים לגבי מזונות אסורים בתקופת ההנקה עלול לגרום לנשים לוותר על ההנקה עוד לפני שהתחילו. למה להן להניק אם זה מסובך כל כך... הנקה נועדה לפשט את החיים שלנו ולא להפך. קשה לתת המלצה גורפת לכל הנשים להוריד מוצרי חלב מהתפריט שלהן. בהחלט תיתכן רגישות ספציפית של אמהות ותינוקות מסוימים, אך זה אינדיבידואלי מאוד. יש סברה שגם פרות הדר, שוקולד וירקות ממשפחת המצליבים הם בגדר חשודים, אך לא מומלץ להוציאם מהתפריט מבלי להתייעץ עם איש מקצוע.
"חשוב גם לזכור כי לעתים אכילת מזון מסוים בכמויות גדולות יכולה לעורר כאבי בטן, כמו למשל שתיית כוס מיץ תפוזים שהוכנה מכמה תפוזים ולא מאחד. בכל מקרה, ברגע שמחליטים לא לאכול מזון מסוים, יש להחליפו במזון בריא אחר, כדי שקצובת הוויטמינים היומית לא תיפגע. אם קיימת רגישות למוצרי חלב, כדאי לאכול ירקות עליים, לחמים, דגנים מלאים וסרדינים עם עצמות כדי לא לאבד סידן".
"תינוק יונק אוכל על פי הקצב האינדיבידואלי שלו, כאשר רק הוא ולא מי שמאכיל אותו מכתיב את הקצב"
אילוסטרציה stock.xchnge
החיידקים פותחים שולחן
מזון האם המניקה יכול להוות הסבר לתופעת הגזים בקרב תינוקות יונקים, אך מה לגבי תינוקות הניזונים מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)? "הקוליק הוא חלק מההסתגלות הפיזיולוגית של התינוק לחיים החדשים", אומרת אלן שיין, יועצת הנקה מוסמכת, IBCLC, ויו"ר עמותת מ.מ.ש (מרכז משפחתי שיכון דן). "הכנסת אוויר לגוף וסגנון האכילה החדש הם בין הגורמים לכאבי בטן. תינוק שאוכל תמ"ל בדרך כלל יסבול יותר מקוליק מאשר תינוק יונק, אולם המחשבה שתינוקות יונקים אינם סובלים מהתופעה כלל היא בגדר אמונה תפלה. מה שנכון הוא שתינוקות יונקים מקבלים את האוכל האופטימלי בדרך הנכונה ביותר, המותאמת למערכת העיכול שלהם. תינוק יונק אוכל על פי הקצב האינדיבידואלי שלו, כאשר רק הוא ולא מי שמאכיל אותו מכתיב את הקצב.
"הנקה יכולה לעתים להקל את כאבי הבטן. הוכח מדעית שיניקה משפיעה לטובה על כאב ולכן מומלץ להניק בזמן חיסונים, למשל. יש כאלו שיעדיפו לינוק בזמן כאב ויש כאלו שזה יכביד עליהם. יש לזכור כי אין מצב של הנקה עודפת. אם התינוק לא ירצה לאכול - הוא לא יאכל".
קראוזה מוסיפה כי גם ניהול לא נכון של ההנקה עלול להחמיר את התופעה. "כשהשתחררתי מבית החולים עם בני הבכור נאמר לי להניק משד אחד בכל הנקה, וזו הייתה עצה גרועה. הרכב החלב משתנה במהלך הארוחה מחלב דל בשומן לחלב עשיר בשומן, כשהחלב הדל בשומן הוא עשיר בפחמימות. הפחמימה של החלב היא הלקטוז. כשהגוף מקבל כמות גדולה מדי של לקטוז, חלק ממנו עובר למעי הגס, שם יש חיידקים שעטים על הלקטוז הלא מפורק ו'פותחים שולחן'. תוצרי הלוואי הם גזים. וזו הסיבה שחשוב להניק משני הצדדים, כדי שהתינוק יקבל את הרכב החלב הרצוי".
הדי הרפז, יועצת הנקה מוסמכת, IBCLC, מנסה להרגיע, בהדגשה שמדובר בסופו של דבר בתופעה טבעית. "הורים חוששים מהגזים שיגיעו עוד מעט, אך צריך לדעת שגזים קיימים בגוף מלידה ועד מוות - מערכת העיכול חייבת אותם. התכשירים הקיימים בשוק לטיפול בגזים מרפים ומרגיעים או סופחים אוויר, ובעצם מונעים מהתינוק את הדבר הטבעי לו".
"תינוק בשבועות הראשונים לחייו אמור להפעיל את רפלקס המציצה שלו בצורה מאוד אינטנסיבית, כיוון שבאמצעות הפעלת הפה מתחילים שאר השרירים הטבעתיים שלו לנוע בהתאמה. תינוק יונק ועושה את צרכיו באותה עת. הטבע נתן לו מערכת מופלאה של שרירים טבעתיים, כדי שיהיה פינוי מהיר של האוכל שעלול לחכות זמן רב במערכת העיכול ולהוות קרקע פוריה לחיידקים. זו גם הסיבה שלתינוק יונק יש המון קקי".
"התייחסות מבוהלת של ההורים לתופעת הגזים היא מסוכנת. כשתינוק בוכה ומעווה את פניו לא נותנים לו לאכול כי חושבים שהתופעה מכבידה על מערכת העיכול, אך דווקא הפתרון הוא לתת לו לינוק כי כך הוא ישחרר את המערכת ויקל על עצמו. אם התינוק אינו מקבל את האוכל, הוא נכנס למצוקה גדולה עוד יותר והבכי שלו מתעצם. אם הוא מסרב לשד בתוקף - אני מחפשת סימנים מעבר לזה".
הרפז מאמינה שהורים צריכים לפעול לפי תחושת הבטן שלהם ולמצוא בתוכם את היכולת להרגיע את תינוקם. "במקרה של התקף, רצוי לדבר אל התינוק, להחזיק אותו קרוב לגוף ולבדוק אם לא מדובר בבכי על רקע אחר".
