על פי הסטטיסטיקות, כ-10%-20% מהזוגות אינם מצליחים ליצור הריון, מסיבות רבות: לחץ נפשי, תזונה לקויה, גיל ההורים, בעיות ביולוגיות, אנטומיות ואחרות.
"הפריה מתבצעת כאשר הזרע והביצית נפגשים בחצוצרה, לאחר שהזרע מטפס במעלה הנרתיק וצוואר הרחם ופוגש שם את הביצית שהגיעה מהשחלה. מפגש זה יוצר את הזיגוטה, התא הראשוני של העובר. הזיגוטה נודדת לרחם, משתרשת בדופן, וממנה אט אט יתפתח העובר", מסביר ד"ר יפתח ברוזה, רופא בעל הכשרה ברפואת הנפש ומטפל הוליסטי, מנהל היחידה ללימודי המשך במכללת רידמן.
ד"ר ברוזה מגדיר אי פריון כ"כישלון להרות לאחר שנה של קיום יחסי מין בלתי מוגנים". הוא מסביר כי קיימת תת חלוקה: לאי פריון ראשוני, כאשר האישה לא הרתה מעולם, ולאי פריון משני, כאשר היא מתקשה להרות, אך בעבר הצליחה להרות, או שהיה הריון שנפל. "חלק מכלל הזוגות שסובלים מאי פריון לפי הגדרה זו, יצליחו להרות לאחר מספר שנים נוספות של ניסיונות", הוא מוסיף.
האם לרוב האישה היא המקור לבעיות הפריון?
"לא בהכרח. כ-35% מהבעיות מקורן בזרע - ספירה נמוכה, איכות הזרע, צורתו וכושר התנועה שלו פגומים, כ-35% נוספות מקורן בגורם מכני אצל האישה, כגון חצוצרות חסומות או מבנה רחם בעייתי, כ-15% מהבעיות קשורות להפרעות ביוץ אצל האישה, וישנם עוד כ-15% מהמקרים בהם לא נמצאה סיבה ברורה לבעיית הפריון".
כיצד משתלבת הרפואה המשלימה עם הטיפולים הקונבנציונליים בבעיה?
"שני התחומים אינם מנוגדים זה לזה. אני מאמין ברפואה אינטגרטיבית, רפואה משלבת. טיפולים הורמונליים, הפריות - כבודם במקומם מונח, אבל יש מרכיב שהרפואה הקונבנציונלית אינו שמה עליו מספיק דגש והוא העניין הנפשי. לחץ שנובע מעצם הרצון להביא ילד לעולם, ולחץ שנוצר כתוצאה מכישלונות בטיפולים ומלווה בתחושות של תסכול, ייאוש והאשמה עצמית - אינו מטופל בדרך כלל.
"הרפואה המשלימה יכולה לתרום לכך על ידי טיפולים מפחיתי לחץ, כגון טיפולי מגע שונים - הילינג, רייקי, מדיטציה ועוד. הקשר בין גוף ונפש הוא בלתי ניתן להפרדה, ואישה רגועה יותר תעלה את סיכוייה לקליטת הריון מוצלחת.
"צד נוסף חשוב הוא שמירה על אורח חיים בריא: הפחתת הלחץ על ידי הפחתה בשעות עבודה, מנוחה רבה, תזונה מסודרת ובריאה, חיזוק הגוף בפעילות ספורטיבית מרגיעה ועוד. לטיפולים משלימים כגון דיקור סיני, הומאופתיה, רפלקסולוגיה ושיאצו יש אפקט טיפולי נוסף, של יצירת איזון כללי של המערכות ההורמונליות ומערכות הבקרה הפנימיות של הגוף, החשובות לצורך הפריה וקליטת העובר.
"יחד עם זאת, חשוב לציין כי הרפואה המשלימה אינה נותנת מענה במקרים בהם קיימות בעיות אנטומיות דוגמת חסימת חצוצרות או הידבקויות ברחם. במצבים כאלה יש צורך בהתערבויות כירורגיות או בטיפולי הפריה - IVF".
איך משלבים בפועל בין שתי הגישות?
"המקום של הרפואה המשלימה הוא כטיפול תומך בכל התהליכים הרפואיים הסטנדרטיים שעוברים הזוגות, ובמיוחד במקרים בהם לא נמצאה סיבה ברורה לאי פריון. הרפואה המשלימה מסתכלת על הבעיה גם מזוויות נוספות - רגשיות, רוחניות ואנרגטיות, ויכולה להציע פתרונות גם בנושאים אלה במקביל לתהליך הרגיל שנעשה בפיקוח גינקולוגי.
"מניסיוני, פעמים רבות בעיות אי פריון נפתרות בעזרת טיפולים משולבים. לדוגמה, זוגות שנמצאים בטיפולי IVF נתמכים בדיקור סיני להגברת סיכויי קליטת העובר לאחר החזרתו לרחם. הטיפולים המשלימים מאפשרים הכנה ותמיכה בכל שלבי הטיפול, כגון הסדרת מחזור, השריית ביוץ, החזרת עוברים, שיפור איכות הזרע ועוד. הטיפולים מאפשרים לאישה להיות במצב של קבלה, הכלה, ולהתמודד גם עם התסכולים הנלווים לטיפולים לא מוצלחים.
"פן חשוב נוסף הוא ההתייחסות לגבר, שהרבה פעמים נמצא מחוץ למסגרת הטיפולים הקונבנציונלית למרות שהוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, ופעמים רבות הוא בעצמו האחראי לאי הפריון. ברפואה המשלימה יש התייחסות גם לגבר וטיפולים שנעשים גם אצלו לחיזוק הזרע, רגיעה ותמיכה כללית, ובאופן כללי הגישה היא לטפל בבני הזוג יחד כשניים שנמצאים בתהליך".
כישלון להרות לאחר שנה של קיום יחסי מין בלתי מוגנים. אילוסטרציה: gettyimages
מיכל שונברון היא מחנכת לבריאות נשים, העוסקת מעל 20 שנה בפוריות האישה ובהעצמה דרך הגוף, בשיטה שהיא מעבירה בסדנאות לנשים ברחבי הארץ. "גוף האישה הוא בית, ומעט מדי נשים מטפלות בבית הזה ודואגות לשלמותו. אישה צריכה ללמוד לסמוך על עצמה ועל מה שהגוף משדר לה", היא מסבירה.
אילו בעיות אי פריון קיימות אצל נשים?
"החלוקה היא בערך כך: 40% בעיות ביוץ, כולל PCO (תסמונת השחלות הפוליציסטיות), 20% בעיות בחצוצרות, 20% אנדומטריוזיס (בעיה ברקמת הרחם), 10% בעיות ברחם ובצוואר הרחם ו-10% נוספות הנותרות ללא הסבר רפואי. חשוב לומר שאלה הם הסימפטומים בלבד, ולא שורש הבעיות.
"הסיבות יכולות להיות רבות: הפרעות אכילה, תזונה לקויה, לחץ, מין לא בטוח, ריבוי בני זוג, עישון, קפאין, סמים, אלכוהול, תרופות ואף גורמים תרבותיים, כמו דחיית גיל הלידה. בנוסף, לקיחת גלולות נגד הריון תקופה ממושכת, שמכילות פרוגסטרון ומדמות בגוף את גיל המעבר על ידי יצירת יובש בנרתיק ודיכוי החשק המיני; בדיקות פולשניות וטיפולים הורמונליים; לקיחת גלולה שמדכאת את המחזור הנשי; לקיחת גלולת 'היום שאחרי' שנותנת לגוף 'מכה' הורמונלית ועלולה לשבש את המחזור. ככלל, כל התערבות של הורמון עלולה לגרום לאי סדירות מסוימת של המחזור: ביוץ מאוחר יותר, אי ביוץ, כתמים או דימומים ועוד; לקיחת תרופות אנטי-דכאוניות שמייבשות את ההפרשה הטבעית של הגוף; ובנוסף, יותר מדי טיפולי פוריות! בישראל, 3.2% מהתינוקות הם תוצרים של הפריה חוץ גופית (IVF). 30% מתקציב משרד הבריאות הולך לטיפול פוריות".
מה את מציעה?
"אני באה מגישה הוליסטית, לפיה יש אינטגרציה בין הגוף והנפש ומחזור נשי תקין מצביע על בריאות. אני יכולה להעניק לאישה כלי לא פולשני, מדויק וגם מחקרי, שמאפשר לה לבחון את תקינות המחזור שלה ולתכנן הריון או מניעת הריון לפי רצונה.
"השיטה שלי היא אבחון טבעי, באמצעות מעקב אחרי שלושה סימני פוריות במשך שלושה חודשים בלבד. הכלי הזה מאפשר לדעת על בסיס יומי האם המחזור תקין, האם יש ביוץ, ולבסוף גם האם ישנו הריון. כמו כן, האם יש צורך לפנות לרופא או למטפל.
"בגוף האישה יש 'חלון' לפוריות, וכשהוא פתוח ויש מגע מיני, יהיה הריון. לא מדובר בהכרח על רגע הביוץ. אורכו של החלק הראשון של המחזור, מדימום הווסת ועד לביוץ, אינו קבוע, והוא יכול להימשך עד חודשיים. לעומת זאת, החלק השני, מהביוץ עד לדימום הבא, הוא קבוע ונמשך 12-14 ימים. כצעד ראשון, האישה עורכת טבלה ולמעשה עוקבת אחר סימני הפוריות שלה. אם המחזור שלה נראה תקין והיא יודעת שהיא קיימה יחסי מין במשך שלושה חודשים במהלך הימים הפוריים ולא הצליחה להרות - אז היא יכולה לפנות להמשך בירורים. אישה לא צריכה מחזור סדיר כדי לדעת האם ומתי היא פורייה".
מה צריך לבדוק?
"ראשית, חשוב לי מאוד לציין כי יש ללמוד את השיטה באופן מקצועי ומסודר ולא לפעול למי מה שכתוב כאן בלבד. דבר ראשון בודקים את ההפרשה הטבעית מהנרתיק. להפרשה לא פורייה יש מרקם של דבק, מרקם בצקי. זוהי הפרשה חומצתית, שחוסמת וקוטלת זרע. בזמן הביוץ ההפרשה הופכת להיות חלקה, שקופה, נמתחת, בעלת מרקם של חלבון ביצה. היא בסיסית ומזינה את הזרע. בזמן הפרשה כזו זה הזמן לקיים יחסי מין.
"שנית, צריך לבדוק את חום הגוף. בעזרת מדחום מיוחד לעניין הזה, שמדייק ברמת עשיריות המעלה, אפשר לזהות את המחצית השנייה של המחזור, בין הביוץ לווסת, בה חום הגוף עולה באופן קבוע בכחצי מעלה. אם החום לא נשאר בגובה כמצופה במשך 12-14 יום שאחרי הביוץ, הדבר מצביע על חוסר איזון.
"הדבר השלישי הוא צוואר הרחם. פתח הצוואר, שהוא קשה בדרך כלל, מתרכך ונפתח בזמן הביוץ ואפשר להרגיש את זה בבדיקה ידנית פשוטה. תצפיות מראות כי שלושת השינויים האלה מתרחשים ממש באותו מועד. במחזוריות תקינה, אורך המחזור הוא 27-33 ימים, הדימום הווסתי נמשך ארבעה עד שמונה ימים וההפרשה היא פורייה בערך יומיים (לעתים יותר, תלוי בגיל ובגורמים נוספים). אם מספיק זרעונים יגיעו תוך 18 שעות מהביוץ אל הקצה החיצוני של החצוצרה, ייווצר הריון".
בגוף האישה יש 'חלון' לפוריות. אילוסטרציה: gettyimages
פרופ' מרתה דירנפלד, מנהלת היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית (IVF) במרכז הרפואי כרמל ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה בטכניון, מספרת על הגישה ההוליסטית לטיפולי הפריה: "ידוע כי טיפולי פוריות חושפים את המטופלות למצבי לחץ קשים ולאורך זמן. לא רק שצריך לבצע בדיקות שונות, חלקן כואבות, ולהיחשף בנושא הכי אינטימי, אלא שהתחושות שנלוות לטיפולים משתלטות על כל תחומי החיים.
"לחץ לכשעצמו אינו גורם לאי פריון, אבל להפחתת הלחץ במהלך טיפולי פריון ישנה השפעה משמעותית על הצלחת הטיפולים. אני וד"ר אפרת הררי, מומחית ברפואה משלימה גוף ונפש, מציעות מגוון כלים להתמודדות עם טיפולי הפוריות והפחתת הסטרס באמצעות סדנאות לטיפולי פוריות בגישה הוליסטית".
מה מטרת הסדנאות?
"לתת לנשים כלים שיאפשרו לכל אחת להתחבר לשיטת הרפיה או תובנה מתאימה לה. הנשים לומדות בסדנה על טכניקת ההרפיה השרירית המתקדמת, ובנוסף מקבלות הרצאות העשרה במגוון נושאים, כמו נטורופתיה, פנג שואי, אקופונקטורה, יוגה ועוד. הידע נותן כוח, ואילו חוסר הידע וחוסר ההבנה עלולים לגרום לחרדות. אישה שתתחבר למקורות ידע וניסיון ותצליח לאמץ בהצלחה אחת מהטכניקות האלה, האוטוסוגסטיה יכולה לעזור לה לעשות את הדרך עד להריון המיוחל פחות שבורה, חרדה ולחוצה".
מהי טכניקת ההרפיה השרירית המתקדמת?
"זוהי טכניקה שנחקרה במסגרת מחקר מדעי ופותחה במרכז הרפואי כרמל ונקראת PMR. מדובר בכיווץ ושחרור של שרירים בכל הגוף, במשך כרבע שעה. החוקרת מיכל צינמן בדקה את השיטה בנשים העוברות טיפולי פוריות. היא השמיעה להן קלטת המדריכה אותן לכווץ ולשחרר שרירים, והוכח באופן חד משמעי שהחרדות של נשים אלה, שהלכו לקראת טיפולי הפריה או החזרת עוברים, פחתה.
"צריך להבין שקיימים שני סוגים של חרדה: חרדה מצבית, כלומר מפני הטיפולים במקרה הזה, וחרדת רקע, שהיא כללית ונובעת מההיסטוריה של כל אישה באופן אישי. במסגרת מחקר ניתן על ידי שאלונים בדוקים להפריד בין חרדת הרקע לחרדה מצבית. טכניקת ה-PMR הביאה לירידה דרסטית בחרדה המצבית של אותן נחקרות, ללא קשר לחרדת הרקע שלהן. גם הרופאים שטיפלו בנשים הללו ולא ידעו איזה סוג הרפיה הן עברו, דיווחו כי היה להם קל יותר לטפל בהן בזמן החזרת העוברים וכי חשו שהן פחות מכווצות ופחות חרדות בזמן הטיפול".
בחלק השני של הכתבה: על תרומתה של היוגה לפריון ועל שימוש ברפואה סינית לטיפול בבעיות פוריות»
בחלק השלישי של הכתבה: על הילינג ודמיון מודרך לטיפול בבעיות פוריות, וגם: טיפים המשפרים את הסיכויים להרות וספר מיוחד בנושא»
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלתגיליון מתנה
מתנות, עדכונים ועוד כתבות מחכים לכם בעמוד הפייסבוק »