אמנם לא כל אדם חווה דיכאון באותו אופן, אך דיכאון עשוי לגרום לעולם להרגיש כמקום כהה ובודד. הקשר בין דיכאון ואנורקסיה הוא מורכב: דיכאון עשוי להיות משמעותי להתפתחות אנורקסיה, אך לעיתים אנורקסיה עשויה לגרום להופעת דיכאון.
שינויי התיאבון הם אחד התסמינים העיקרים הנצפים בקרב הסובלים מדיכאון. חלק מהסובלים מדיכאון מאבדים את התיאבון, אינם אוכלים מספיק או שהם מתחילים לצום כשיטת הענשה עצמית, המוכרת היטב בקרב הסובלים מאנורקסיה.
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה מסכנת חיים. זוהי הפרעה נפשית חמורה המאופיינת בתיאבון מופחת באופן משמעותי או סלידה מוחלטת מאכילה.
אדם עם אנורקסיה סובל מדימוי גוף מעוות ופחד מוגזם מעודף משקל או השמנה, כך שהוא נוקט במאמץ מכוון לרדת במשקל.
מהי אנורקסיה נרבוזה?
הפרעה זו מתבטאת באובדן כללי של תיאבון או איבוד עניין באוכל. אנורקסיה היא מחלה נפשית חמורה. החולים לא "איבדו" סתם את העניין באוכל, אלא הגבילו את צריכת המזון שלהם בכוונה בשל פחד שאינו הגיוני להשמין.
הפרעה זו גורמת לחולה אנורקסיה לרדת במשקל באופן מוגזם שאינו בריא ביחס לגובהו וגילו. ההפרעה עשויה להוביל לרזון מוגזם עם פחד עז מפני עלייה בשקל. אדם עם ההפרעה עוסק בפעילות גופנית מוגזמת, צוות, שימוש במשלשלים ושיטות הרזיה אחרות.
היא נחשבת למחלה הכרונית השלישית השכיחה ביותר בקרב בני נוער. בין 85% לתשעים אחוזים מהחולים באנורקסיה הן נשים.
הגורמים לאנורקסיה נרבוזה
אנורקסיה אינה נובעת מסיבה יחידה. רוב המומחים מאמינים שההפרעה הנפשית נגרמת כתוצאה משילוב גורמים ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. חלקם סבורים שתכונות אישיות הופכות אנשים פגיעים יותר לפתח את המחלה.
רזון חמור ותזונה שגויה עלולה להשפיע על המוח ולחזק התנהגויות ומחשבות אובססיביות הקשורות לאנורקסיה. במילים אחרות, תת אכילה ותת משקל עלולים לסלול את הדרך למחזור ירידה במשקל והתפתחות הפרעות אכילה.
תסמיני אנורקסיה נרבוזה
המרכז הרפואי אוניברסיטת מרילנד קובע שאובדן משקל חמור הוא הסימן העיקרי לאנורקסיה. החולים מנסים להפחית את משקל גופם באמצעות הגבלה קשה של צריכת המזון שלהם.
כדי לזרז את הירידה במשקל, החולים עשויים להתאמן באפון מוגזם, לצום, לקחת משלשלים או להקיא לאחר כל ארוחה, גם אם אינה גדולה. בכל המקרים, החולה מתעקש שהוא סובל ממשקל יתר.
הערכה ראשונית
חולים שאובחנו עם הפרעות אכילה בשלב מוקדם ומקבלים טיפול מיידי, נוטים לחוות תוצאות טובות הרבה יותר. כתב העת האמריקאי לרפואת משפחה קובע שהיסטוריה רפואית היא כלי האבחון החזק ביותר.
רופא המשפחה מבצע את הייעוץ הראשוני ושואל את החולה שאלות לגבי חומרת התסמינים ומאפייני ההפרעה.
אבחון אנורקסיה עשוי להיות מאתגר
לאחר ההערכה הראשונית, הרופא מפרש את תשובות המטופל ומעריך את רמת שיתוף הפעולה שהוא מקבל מהחולה. חולי אנורקסיה נוטים להיות עמידים בפני שאלות האבחון ואינם מדברים בכנות לגבי הפרעתם.
אם הרופא מזהה BMI נמוך, אינדקס מסת גוף, אי סדירות בקצב הלב, שינויים בעור, הפרעות במערכת העיכול וסימנים אחרים המצביעים על אנורקסיה, הוא מזמין בדיקות אבחון נוספות על מנת לשלול מצבים רפואיים בסיסיים אחרים.
טיפול באנורקסיה נרבוזה
באופן אידיאלי, הטיפול צריך להיות מורכב משילוב תרופות, פסיכותרפיה, טיפול משפחתי וייעוץ תזונה.
למרות שקבלת שיתוף הפעולה של חולה באנורקסיה עשויה להיות מאתגרת, שכן החולה אינו מסכים להיות מעורב באופן פעיל בטיפול, עליו להבין שהשתתפותו חשובה. שיתוף פעולה והכרה בבעיה רפואית ופסיכולוגית מחוללים את השינויים הרצויים. הטיפול נמשך לטווח הארוך ומצב המטופל עלול להחמיר במהלך הטיפול, במיוחד בתקופות מתח.
המטופל זקוק לתכנית טיפול קיפה המותאמת לדרישותיו, וכולל את יעדים של שחזור משקל הגוף לרמה בריאה; טיפול בבעיות רגשיות, כולל הערכה עצמית נמוכה; טיפול בחשיבה מעוותת; וסיוע למטופל לפתח שינויים התנהגותיים המתקיימים לאורך זמן.
סיכוני אנורקסיה נרבוזה
מחקרים רבים מצאו שהסיכון להתאבדות בקרב חולי אנורקסיה הוא גבוה. מחקר שפורסם בכתב העת PLoS ONE3 מצא שהפרעה זו כרוכה בשיעור הגבוה ביותר של התאבדויות, ללא ניסיונות התאבדות.