סל שיקום לנפגעי נפש

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

דיכאון, טראומה ומאניה דיפרסיה הם רק חלק מהמצבים שעלולים להביא להגדרה של אדם כ"נפגע נפש". השורה התחתונה היא שמצבים מהסוג הזה פוגעים באדם בצורה אנושה, לעיתים עד לחוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי ולהיטמע בחברה. 

מסגרות הסיוע השונות המיועדות לנפגעי נפש נכנסות כאן לתמונה, כאשר ביניהן מקבל סל השיקום לנפגעי נפש מקום של כבוד. סל זה נגזר מחוק שיקום נפגעי הנפש בקהילה ומציע עבורם יתרונות שונים. במאמר הבא נציג בפניכם את כל מה שחשוב לדעת על הסל, לרבות התנאים למימושו והדרך הנכונה לעשות זאת.

מי עשוי לקבל את סל השיקום לנפגעי נפש?

סל השיקום לנפגעי נפש מגדיר כמה תנאים בסיסיים בהם יש לעמוד על מנת שתינתן אפשרות לקבל את השירותים. הדרישה הבסיסית הראשונה היא שיהיה מדובר באדם בוגר, בן 18 ומעלה, הסובל ממגבלה נפשית. עוד נקבע כי יש צורך בהגדרה של נכות רפואית, בגובה של 40% ומעלה, עקב הפרעה נפשית, כמו דיכאון, מאניה דיפרסיה ועוד. 

אחוזי הנכות עשויים להיקבע על ידי ועדה ייעודית של המוסד לביטוח לאומי או בעזרת חוות דעת מקצועיות של מומחים בתחום. ככל שיש יותר "בשר" מבחינת הנתונים המועברים לגורמים השונים, כך גדלים הסיכויים שהתהליך יתבצע בצורה פשוטה יחסית.  

מענה רחב במגוון תחומים

סל השיקום לנפגעי נפש מורכב משירותים ומזכויות שונות בנושאים שעשויים להיות רלוונטיים לכל אדם. תחום מרכזי ראשון שמקבל מענה במסגרת הסל הוא הדיור, כאשר במסגרתו זכאים נפגעי הנפש למימון פעילויות השיקום שלהם במוסדות ייעודיים (הוסטל או מוסד לדיור מוגן) – כך שהם משלמים רק על עצם המגורים במקום. נפגעי נפש המתגוררים בגפם או עם בני המשפחה שלהם עשויים לקבל סיוע ברכישת ציוד ראשוני לצד ליווי של חונך או סומך.

מטרה עיקרית של סל השיקום לנפגעי נפש היא לסייע לאנשים העונים על ההגדרה הזו להשתלב בחברה, כאשר עולם התעסוקה הוא חלק מרכזי מהבחינה הזו. בתחום התעסוקה מופעלים עבור נפגעי הנפש מועדוני תעסוקה או מפעלים מוגנים, שהם בבחינת מסגרות תעסוקה שיקומיות. אנשים המעוניינים בפתיחת עסק עשויים ליהנות מתמיכה ומליווי שיקומה. מוצעים מיזמים תעסוקתיים לאוכלוסייה המיועדת, כמו גם מסגרת של תעסוקה נתמכת בחלק ממקומות העבודה ה"רגילים".

לצד תחומים אלו, עשויים להינתן שירותים חיוניים אחרים. מועדונים חברתיים המציעים מסגרת רחבה של פעילויות, טיפולי שיניים במחיר מסובסד, סיוע ברכישת ציוד, חונכות אקדמאית (תמיכה לנפגעי נפש הלומדים באוניברסיטאות בדמות חונכות אישית ורכז מקצועי) – והרשימה עוד ארוכה.

התאמת סל השיקום

מאפיין עיקרי של סל השיקום לנפגעי נפש הוא ההתאמה שלו לאוכלוסייה הספציפית, גם ברמת הפרט. עבור כל נפגע נפש מותאם סל אחר של שירותים על פי הצרכים הנקודתיים שלו, מצבו התפקודי ורצונותיו. התוכנית השיקומית נבנית מבחינה מעשית בשיתוף פעולה בין האדם הסובל מהבעיה לבין מתאם הטיפול או לחלופין הגורם שהפנה אותו לוועדת השיקום האזורית: בית חולים פסיכיאטרי, שירותי רווחה, מרפאה או תחנה לבריאות הנפש, מטפל פרטי וכן הלאה. 

לאחר הרכבת התוכנית השיקומית, יש לפנות לוועדת השיקום האזורית על מנת שהיא תאשר את התוכנית. לצורך זה נדרשים מילוי הפרטים האישיים והמצאת מסמכים שונים, דוגמת דו"ח רפואי, דו"ח סיעודי, סיכום פסיכו-סוציאלי, הערכות תפקודיות ומכתב סיכום של הגורם המפנה. האחרון יגיש את הבקשה לרכז ועדת השיקום, שיבחן אותם ויחליט האם יש כאן בסיס למתן סל שירותים לנפגעי נפש. 

בהמשך התהליך יוזמן הפונה למפגש היכרות והתרשמות עם ועדת השיקום האזורי, לאחריו תמסור הוועדה את החלטתה והנימוקים לה. מרגע זה יכול הפונה, באמצעות הגורם המפנה, לבחור בספקים או בנותני השירותים הרלוונטיים ולהתחיל את הפעילות.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

דילוג לתוכן