קופות החולים בישראל מעניקות טיפולים נפשיים בעלויות מופחתות המתאימות כמעט לכל תקציב. אך רוב האנשים, במיוחד באוכלוסיות העשירות יותר, מעדיפים לשלם על טיפולים פסיכולוגיים פרטיים במחירים גבוהים, ולא לקבל את שירותי קופת החולים בה הם מבוטחים.
טיפולים נפשיים בקופות החולים
בקופת חולים כללית, אם המבוטח אינו משלם על “כללית מושלם” הוא עובר תהליך אבחון מלחיץ, שבסופו נקבעת ההחלטה עבורו, בתהליך מיון. החוק גורס כי פסיכולוג או פסיכיאטר הם המבצעים את האבחון, מקבצים את המידע הדרוש, ואז מקבלים, או לא מקבלים, את האישור למימון טיפול נפשי.
בקופת חולים מאוחדת, מבוטח המעוניין בקבלת טיפול נפשי פונה למזכירות המרפאה בה הוא מטופל, או למוקד הקופה, וקובע תור לעבור תהליך מיון באחד הסניפים. תחילה מתבצעת בדיקה על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כשבסופה הוא מקבל מכתב הפניה ושמות מטפלים המתאימים לבעיה הפרטנית שהתגלתה. הוא יוצר קשר טלפוני עם המטפל לקביעת הפגישה.
מבוטחי “מאוחדת עדיף + שיא” זכאים לקבלת טיפולים נפשיים בהשתתפות עצמית בהיקף של עד 36 מפגשים. 12 המפגשים הראשונים כרוכים בהשתתפות עצמית של 110 שקלים לטיפול, והחל מהפגישה ה-13 ועד ה-24, הוא משלם סך של 133 שקלים למפגש. המפגשים ה-25-36 עלותם 155 שקלים לכל מפגש.
שיטות הטיפול בדיכאון במימון קופות החולים
המצב המורכב ביותר לאדם הסובל מדיכאון הוא הזדקקותו לתרופות נגד דיכאון שאינן כללות בסל הבריאות הממשלתי.
חלק מקופות החולים מציעות למבוטחיהן תרופות נוגדות דיכאון שאינן כלולות במסגרת הסל. ניתן לברר מידע זה במוקד המידע של קופת החולים.
במקרים מסוימים, ובהתאם לסוג הביטוח הרפואי, יכול אדם לקבל טיפול לדיכאון שאינו כול בסל הבריאות, כגון דרך מקום העבודה, או שניתן לבצע חיפוש מקיף לכל פוליסות הביטוח שברשותו, ולברר אם הן מכסות גם מצב נפשי וקבלת טיפול מתאים.