הטיפול בדיכאון נחשב למאתגר ולמורכב מאוד. למעשה הטיפול מותאם לכל מטופל ומטופל באופן אישי שכן ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על האופן שבו התכנית הטיפולית מתוכננת ומבוצעת. בין היתר מדובר בסוג הדיכאון, דרגת החומרה שלו, האטיולוגיה שלו, אורח החיים של הסובל ממנו, רמת ההיענות לטיפול ועוד.
מה הם הדגשים בהנחיות לטיפול בסובלים מדיכאון?
העקרונות החשובים ביותר עבור הטיפול בסובלים מדיכאון:
- ישנה חשיבות עליונה לדאוג לכך שהקשר בין המטופל למטפל יהיה מיטבי. בין היתר על המטפל להתחשב בהעדפות של המטופל, במחלות הרקע מהן סובל המטופל, בתרופות אותן הוא נוטל, בתגובות של המטופל לטיפולים קודמים שקיבל בעבר, למידת החומרה של התסמינים מהם הוא סובל ולאופיים המיוחד, לרמת הסכנה האובדנית ועוד.
- לאחר ההתחלה של הטיפול ויהיה זה טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או כל טיפול אחר, יש לנטר את מצבו הפסיכיאטרי של המטופל באופן קבוע. במהלך הטיפול יש ליידע את המטופל ואת בני משפחתו בנוגע להפרעה הפסיכיאטרית ממנה הוא סובל ולגבי השפעת הטיפול. כמו כן יש לאשש אחת לפרק זמן מסוים כי האבחנה הפסיכיאטרית הראשונית עדיין תקפה לגבי המטופל.
- אחד האלמנטים החשובים ביותר בכל הקשור לטיפול בדיכאון הוא מידת ההיענות לטיפול. למשל, מחקר צרפתי בחן את הקשר בין חוסר היענות לטיפול לבין מצב סוציו אוקונומי נמוך ומצא כי אנשים ממעמדות אלו לא נוטים לגשת לטיפול לשפר את מצבם הנפשי. לפיכך חשוב מאוד לשים את הדגש על נגישות הטיפול לכלל האוכלוסייה ולהדגיש את יתרונותיו הרבים גם באלו שרואים בו כדבר שלילי ובכך להגביר משמעותית את היענות הטיפול.
- יש לשים לב לכל תופעת לוואי שעלולה להתעורר במהלך הטיפול ולהתייחס אליה מוקדם ככל האפשר.
- כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר התחלת הטיפול יש להעריך את יעילות הטיפול באמצעות סולמות להערכת מידת החומרה של הדיכאון ולהמשיך לעשות כן לאורך הטיפול.
הטיפול הפסיכותרפי
המהות של הטיפול הפסיכותרפי היא שיחה המתנהלת בין האדם הסובל מבעיה נפשית לבין איש מקצוע מתחום בריאות ורפואת הנפש כמו לדוגמה פסיכיאטר, עובד סוציאלי קליני, פסיכולוג קליני ועוד.
חשוב להבין כי נכון לכתיבת שורות אלה קיימת מחלוקת מסוימת בין החוקרים בנוגע לטיפול המתאים ביותר עבור הסובלים מדיכאון ועובדה זו מהווה עדות למורכבות הרבה הגלומה בטיפול בסובלים מהפרעות הדיכאון השונות.
הטיפול התרופתי
על מנת למצוא את התרופה המתאימה ביותר ואת המינון המתאים ביותר למטופל, בדרך כלל יש להשקיע לא מעט זמן שבו המטופל מתנסה במינונים שונים של מספר סוגי תרופות. בממוצע חולפים בין שלושה לשמונה שבועות בטרם ניתן ליהנות מההשפעה האופטימאלית של הטיפול התרופתי.
הסיבה לכך נעוצה בכך שהשימוש בתרופות ממשפחת ה – SSRIs מאפשר לטפל במגוון רחב של תסמינים דיכאוניים אך בנוסף בעובדה שמדובר בתרופות שהשימוש בהן כרוך בתופעות לוואי לא חמורות במיוחד, בהשוואה לתרופות השייכות למשפחות אחרות של נוגדי דיכאון כמובן. בנוסף, בהשוואה לתרופות אחרות המשמשות לטיפול בדיכאון, הסיכוי שמטופל יסבול מתסמינים שונים בעקבות מנת יתר של SSRIs נמוך ביותר.
משפחות אחרות של תרופות נגד דיכאון בהן נעשה ניסיון לטפל בסובלים מדיכאון במקרים בהם הטיפול ב – SSRIs לא הביא לתוצאות הרצויות הן לדוגמה SNRIs, MAOIs, SNRIs, NaSSa, TCAs ועוד. לכל משפחת תרופות קיימות תופעות הלוואי הייחודיות לה, תסמיני הגמילה הייחודיים לה, סיכון שונה להתמכרות ולפיתוח תלות, משך השפעה שונה ועוד. חלקן לא מתאימות לשימוש עבור מטופלים בני פחות משמונה עשרה, אחרות מתאימות גם לשימוש בקרב ילדים, ישנן שמנת יתר מהן עלולה לגרום לסיבוכים חמורים ואף להוביל למות המטופל ואילו ישנן גם שלא יגרמו לתופעות חמורות במיוחד, גם במינונים גבוהים מאוד.