טראומה

מקור המילה “טראומה” נמצא בשפה היוונית שבה משמעות המילה היא “פצע”. המונח הופיע לראשונה בשפה האנגלית במילון אוקספורד, במאה ה-17, בהקשר של ריפוי פצעים או פציעות ולמעשה עד למאה התשע עשרה המונח שימש אך ורק לתיאור של בעיות פיזיות. במהלך המאה התשע עשרה, השימוש במונח טראומה הלך והתרחב והחל לכלול גם בעיות נפשיות.

כיום המושג משמש הן לתיאור של נזק נפשי והן לתיאור של נזק פיזי. במאמר שלפניכם נתמקד בעיקר במשמעות המונח מהבחינה הנפשית אך נזכיר גם על קצה המזלג את ההקשר. בהקשר הפסיכולוגי נהוג להשתמש במונחים פסיכוטראומה או טראומה נפשית ובעברית, נהוג להשתמש במילה בהלת.

המאורע הטראומטי והתגובה לטראומה

השימוש במונח טראומה, בהקשר הנפשי, יכול לעתים לתעתע שכן ניתן לעשות במונח שימוש בשתי צורות שונות, הקשורות זו לזו. להלן שתי הצורות המרכזיות בהן נעשה במונח טראומה שימוש כיום:

• טראומה במובן של מאורע טראומטי – לעתים המונח טראומה משמש לתיאור של מאורע שנחווה כטראומטי.
• טראומה במובן של תגובה למאורע טראומטי – במקרים אחרים המונח משמש לתיאור התגובה למאורע הטראומטי, כלומר לתיאור הנזק שנגרם לאדם שחווה מאורע טראומטי (ולא לתיאור המאורע הטראומטי עצמו).

סוגים שונים של טראומות

מאחר והשימוש במונח טראומה נרחב ביותר בשדה רפואת הנפש, ברצוננו לפרט כעת על קצה המזלג בנוגע לכמה מונחים חשובים בהם מופיעה המילה טראומה להלן:

• טראומה ממוקדת בעצמי – הכוונה היא למאורע טראומטי שבו האדם עצמו הוא זה שחווה את המאורע הטראומטי. המאורע יכול להיות למשל תאונת דרכים, התעללות מינית או אלימות פיזית אך בכל מקרה המשותף לכל המאורעות הוא שהאדם עצמו הוא זה שחווה אותם בגוף ראשון.
• טראומה ממוקדת באחר – במקרה הזה מדובר על אדם שהושפע ממאורע שקרה לאדם אחר. כך לדוגמה אדם שהיה עד לאירוע חבלני או אירוע טרור יכול לסבול מטראומה גם אם הוא עצמו לא חווה את האירוע על בשרו.
• טראומה מצטברת – הצטברות של אירועים שונים לאורך החיים שהינם בעלי פוטנציאל להפוך לטראומטיים.
• טראומה מינית – טראומה הקשורה להתעללות מינית.
• פוסט טראומה – שמה העממי של הפרעה פסיכיאטרית הנקראת בשפה המקצועית “הפרעת דחק פוסט טראומטית”. הפרעה זו מוגדרת על ידי תסמינים פסיכיאטריים שונים הנמשכים יותר מחודש לאחר המאורע הטראומטי. בעברית תקנית הפרעת דחק פוסט טראומטית נקראת “הלמת”.

טראומה גופנית

טראומה גופנית היא למעשה חבלה, כלומר פגיעה בגוף, שהתרחשה על ידי מקור חיצוני. עובדה זו מהווה את ההבדל המרכזי בין טראומה גופנית לבין מחלה למשל, שברוב המקרים נובעת ממקור פנימי. בנוסף לכך, טראומה גופנית בדרך מתרחשת במהירות רבה מאוד. את הטראומות הגופניות נהוג לסווג לפי המערכת הפיזיולוגית או האזור האנטומי שנפגע (טראומה נשימתית, טראומה בטנית וכיוצא באלה) ולפי גיל הנפגע (מהלידה עד גיל שנה, מגיל שנה עד גיל שמונה ומגיל שמונה ואילך).

הטראומה הגופנית יכולה להיות תוצאה של טביעה, הלם או חניקה, חדירת קליע, דקירת סכין, חדירת רסיסים, התקף לב, שבץ מוחי ועוד.

מיקרו טראומות וטראומה מורכבת

בעבר המונח טראומה או מאורע טראומתי שימש לתיאור מאורע מסוים שהתרחש בפתאומיות והסתיים תוך זמן קצר. כיום לעומת זאת המונח משמש גם לתיאור אירועים חוזרים ונשנים שהשפעתם על הגוף או הנפש מצטברת.

בתחום רפואת הנפש נהוג לרוב להשתמש במונח “טראומה מצטברת” ובתחום הפיזי, נהוג להתייחס לאספקט זה כאל מיקרו טראומה, כלומר פגיעה פיזית שנגרמה בעקבות פגיעות קטנות מאוד שהתרחשו באופן חוזר ונשנה.