כל אחד ואחד מהתסמינים האופייניים לדיכאון ושלמעשה מגדירים את הדיכאון, גורם לפגיעה חמורה באיכות החיים של האדם הדיכאוני. עם זאת, התסמין המסוכן מכולם שלמעשה מעמיד את האדם שסובל מדיכאון בסכנת חיים הוא המחשבות האובדניות. באופן עקרוני לא כל אדם דיכאוני שנוטה לחשוב מחשות אובדניות אכן שולח יד בנפשו אך בכל מקרה שבו צצות מחשבות אובדניות, ישנה חשיבות עליונה לגשת לטיפול.
סך הכול 90% מהאנשים שסיימו את חייהם בהתאבדות סבלו מהפרעה פסיכיאטרית כזו או אחרת וכשבעים אחוז מהמתאבדים סבלו מתסמיני דיכאון שונים. חשוב מאוד לציין כי לא זו בלבד שהאדם הדיכאוני שסובל ממחשבות אובדניות נמצא בסכנת חיים, אלא שבמקרים מסוימים גם אנשים בסביבתו הקרובה נמצאים בסיכון אף הם. רצח של אדם אחר המבוצע בסמוך להתאבדות שכיח יותר בקרב הסובלים מדיכאון מאשר שהוא שכיח באוכלוסייה הכללית.
סימנים שיכולים להעיד על מחשבות אובדניות
מאחר וישנה חשיבות עליונה לזהות את המחשבות האובדניות בשלב מוקדם ככל האפשר, הרי שמומלץ להכיר את הסימנים המקדימים שיש בהם כדי להעיד על מחשבות אובדניות.
רבים לא יודעים זאת, אבל כ-70% מהאנשים ששלחו ידם בנפשם, ביטאו את התחושות ואת הכוונות שלהם להתאבד לפני ביצוע המעשה. לרוע המזל האמונה הרווחת היא שאנשים ששוקלים להתאבד ברצינות, לא משתפים אחרים בתחושותיהם.
להלן מספר אותות שיש לשים לב אליהם, המעידים על מחשבות אובדניות:
- ביטוי מפורש שלא משתמע לשתי פנים של רצון להתאבד.
- שיתוף בתכניות ברורות של ניסיון התאבדות.
- נקיטה של אמצעים שונים שמטרתם למנוע הפרעה לניסיון ההתאבדות בשלב מוקדם.
- אי פנייה לקבלת טיפול או עזרה לאחר ניסיון התאבדות שנכשל.
- כתיבת צוואה, סגירת חובות או כל מעשה אחר שיכול להיכלל תחת הקטגוריה הרחבה: “סגירת עניינים” או “הכנות אחרונות לפני המוות”.
- נקיטה של אמצעים שונים המיועדים לצורך הוצאת ההתאבדות לפועל כמו לדוגמה רכישה של אקדח.
- התעסקות מוגזמת עם המוות.
- קיום שיחות הנסובות סביב אובדנות והצהרה של הצהרות בסגנון “הלוואי שלא הייתי נולד בכלל”, “הלוואי שהייתי כבר מת” או למשל “העולם היה מקום שמח יותר לו הייתי מת”.
מה הם הגורמים למחשבות אובדניות ולהתאבדות?
הדיכאון עצמו גורם לשיתוק של יצר ההישרדות הבסיסי. חשוב להבין כי המחשבות האובדניות המאפיינות את האדם הדיכאוני שונות מהמחשבות האובדניות המאפיינות אדם שלא סובל מהפרעה פסיכיאטרית, המעוניין לשלוח יד בנפשו על רקע משבר חיים כזה או אחר. כמו כן בחלק ניכר מהמקרים התאבדות של אדם דיכאוני מתרחשת ללא תכנון יסודי ובדרך כלל הניסיון מידי יותר וכואב יותר כמו לדוגמה קפיצה ממכונית נוסעת.
להלן מספר גורמי סיכון ידועים שנחקרו היטב בהקשר להתאבדות:
- ניסיון קודם להתאבד.
- התמכרות לאלכוהול או לסמים.
- הפרעה פסיכיאטרית בדגש על דיכאון.
- סיפור משפחתי של אלימות או של אובדנות.
- נוכחות של כלי נשק בבית.
- תחושה של בידוד חברתי.
- מצב המעורר דחק עז.
- נטייה להתנהגות אימפולסיבית או פזיזה.
- בעיות משמעת, קשיים בבית הספר או בעיות עם החוק.
שכיחות מקרי ההתאבדות בישראל
לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה הולכים לעולמם בין ארבע מאות לחמש מאות בני אדם בישראל כתוצאה מהתאבדות. לפי ההערכות של המומחים בתחום מדובר על הערכת חסר שכן לפחות כמות זהה או כפולה של מקרי התאבדות לא נרשמים כמקרי התאבדות אלא כתאונות. כמו כן לפי ההערכות של המומחים בתחום נראה כי מקרי ההתאבדות לא משקפים במדויק את ניסיונות ההתאבדות וכי שיעור הניסיונות האובדניים גבוה פי 10 לפחות.
ראו גם:
מהם המאפיינים הבולטים של דיכאון כרוני?
